ע"א 5301/04 דוד דגה נ. מנהל מקרקעי ישראל

1.בפני בקשה למחיקת ההליך על הסף מהטעם שהדרך הנכונה להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה ברשות ערעור.

2.המערער והמשיב מתדיינים שנים רבות בערכאות. ביום 25.11.97 ניתן בבית משפט השלום בכפר סבא פסק דין במעמד צד אחד לפינויו של המערער. ביום 17.4.01, משנפתחו הליכי הוצאה לפועל כנגד המערער, הגיש המערער בקשה לעיכוב הליכים ולביטול פסק הדין, שנדחתה ביום 7.5.01. ביום 20.6.01, הגיש המערער בקשה לתיקון פסק דין, וביום 28.6.01 התקבלה הבקשה ופסק הדין תוקן כמבוקש. לאחר כחודשיים, הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה, מהטעם שלא היה מקום לתיקון פסק הדין, שכן המדובר בתיקון מהותי ולא בתיקון טעות סופר. בעוד בקשת המשיב תלויה ועומדת, הגיש המערער ביום 30.9.01 ערעור על פסק הדין (שניתן כזכור, עוד בשנת 1997). ביום 8.11.01 ניתנה החלטה המבטלת את ההחלטה בדבר תיקון פסק הדין, ובעקבות זאת הגיש המשיב ביום 19.11.01 בקשה לדחיית הערעור על הסף או למחיקתו כאמור. ביום 8.10.02 דחתה רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כתארה אז), כבוד השופטת ברוש, את הבקשה. המשיב ערער על החלטה זו, הערעור התקבל וביום 21.4.04 נדחה ההליך. המערער הגיש את ערעורו לבית משפט זה ביום 6.6.04, ובתגובה הגיש המשיב את הבקשה נשואת החלטה זו.

3.בבש"א 7338/01 וינברג-דורון ושות' נ' צבי כהנא , פ"ד נו (2) 913, שלעניין שבפני זהות נסיבותיו לנסיבות מקרה זה, נקבע כי "החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, שלא לדחות על הסף את התובענה, היוותה החלטה אחרת, ואילו החלטת בית המשפט המחוזי בערעור, בה הוא דחה את התובענה על הסף, היוותה פסק דין, המאחד בתוכו הן את ההחלטה לבטל את קביעת הרשם והן את תוצאתה – מתן פסק דין הדוחה את התובענה. על פסק הדין ניתן לערער בזכות". מכאן, ברור כי הדין עם המערער שבדין פנה לערכאה זו בדרך של ערעור בזכות.

4.סוף דבר – הבקשה למחיקת ההליך על הסף , נדחית.