החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 5312/98 יעקב ציק נ. פרימט פרומה מנדל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להפקדת ערבון להוצאותבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון לערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הארך את המועד להפקדת ערבון שהופקד באיחור של שנים עשר יום. נקבע כי האיחור הקצר, שלא גרם לעיכוב בדיון ולא נזק למשיבה, אינו מלמד על זניחת הערעור. הבקשה הוגשה מיוזמת המערער, ולא לאחר הודעה על רישום לדחיה.

העובדות

המבקש-המערער ביקש להאריך את המועד להפקדת ערבון שהופקד באיחור של שנים עשר יום. הטעם לאיחור היה חיוב בהוצאות ושכר טרחה בבית המשפט קמא וקושי בקבלת ערבות בנקאית בתקופת החגים. המשיבה טענה לעינוי דין מאחר שסברה כי המערער נטש את ערעורו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להפקדת ערבון לאחר שהופקד באיחור של שנים עשר יום?

הלכות

  1. 1

    איחור קצר בהפקדת ערבון, שלא גרם נזק או עיכוב לדיון, אינו מצדיק הנחה כי המערער זנח את ערעורו, והאינטרס הלגיטימי של המשיבה הוא הבטחת הוצאותיה שהושגה גם באיחור.

    ״האינטרס הלגיטימי של המשיבה הוא הבטחת הוצאותיה, ומטרה זו הושגה עם הפקדת הערבון, גם אם ההפקדה נעשתה באיחור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערבון
  • הפקדת ערבון
  • איחור
  • עינוי דין
  • ערעור
  • ערבות בנקאית
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א

5312/98 - ב'

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המ

בקש

:

יעקב ציק

נגד

המשיב

ה :

פרימט פרומה מנדל

בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון

בשם

המבקש: עו"ד א. מרדכי ויניצקי

בשם

המשיבה: עו"ד חניתאי אליגון

החלטה

זוהי בקשה להארכת המועד להפקדת ערבון, אשר הופקד באיחור של שנים עשר יום. הבקשה הוגשה ביוזמת המבקש-המערער. בבקשה ובתצהיר התומך בה נטען כי הפקדת הערבון התעכבה כיון שבמועד סמוך חוייב המערער בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין במסגרת ההליכים בבית משפט קמא, והמבקש התקשה לקבל את הערבות הבנקאית הדרושה. עוד נטען כי כיון שמדובר בתקופת החגים, במשך שלושה שבועות היו ימי עסקים מעטים בבנק, ולפיכך ארך אישור בקשת המערער לקבלת ערבות בנקאית זמן רב.

בא-כח המשיבה התנגד לבקשה. הוא טען כי למשיבה, החולה בטרשת עורקים, נגרם עינוי דין קשה, כיון שסברה שהמערער החליט לנטוש את ערעורו. כן הפנה בא-כח המשיבה להחלטה בהמ' 221/75, יוחננוב נגד סלמן , פ"ד ל(1) 45, ולהחלטת כב' הרשמת מ. אגמון שניתנה לאחרונה, בע"א 7522/97,

רוזנברג ואח' נ' אהרוני ואח' , לא פורסם.

נראה לי כי יש לקבל את הבקשה להארכת המועד.

המדובר באורכה קצרה, יחסית (שנים עשר יום בלבד), לעומת איחורים של מספר חודשים לגביהם ניתנו ההחלטות הנזכרות בתגובת בא-כח המשיבה.

המערער הסביר, בבקשה ובתצהיר, כי בשל חופשות החגים התעכב מתן הערבות הבנקאית וכך שהאיחור בהפקדת הערבון אינו נובע מזלזול בהחלטת בית המשפט.

האיחור בהפקדת הערבון לא גרם לעיכוב בדיון בתיק, אשר ממילא טרם הגיע זמנו להתברר. למשיבה לא נגרם, איפוא, כל נזק כתוצאה מן האיחור. אינני מקבלת את טענת המשיבה כאילו נגרם לה עינוי דין. שכן המדובר, כאמור, באיחור של ימים אחדים, שלא די בו כדי להביא את הצד שכנגד למסקנה שהמערער החליט לזנוח את ערעורו. הציפיה שאך בשל האיחור בהפקדת הערבון יידחה הערעור איננה אינטרס הראוי להגנה, במיוחד לא כשהמדובר בתקופה כה קצרה, שכן "האינטרס הלגיטימי של המשיבה הוא הבטחת הוצאותיה, ומטרה זו הושגה עם הפקדת הערבון, גם אם ההפקדה נעשתה באיחור". (ראו: החלטת כב' המשנה לנשיא ש. לוין בבש"א 3780/98 רוזן ואח' נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתישבות חקלאית ואח' , לא פורסם).

כאמור, הבקשה להארכת המועד הוגשה על ידי המערער מיוזמתו, ולא לאחר שבית המשפט הודיע כי הערעור יירשם לדחיה. עובדה זו אף היא פועלת לטובתו של המערער.

אני מחליטה, איפוא, להאריך את המועד להפקדת ערבון כמבוקש.

ראוי לציין כי החלטתי איננה מבוססת על הטענה שהמערער נדרש לשלם את הוצאות המשיבה בבית המשפט קמא בסמוך להפקדת הערבון, שכן בא-כח המשיבה טוען כי ביצוע פסק הדין והתשלום עוכבו. פסק הדין או ההחלטה על עיכוב הביצוע לא צורפו, ובהעדר ראיות לכאן או לכאן, התעלמתי מעובדה זו.

עיינתי גם בתגובת המבקש לתגובת המשיבה. מאחר שמדובר בעניין משפטי גרידא, לא מצאתי לנכון לבקש תגובה נוספת של המשיבה.

ניתנה היום, ל' בשבט תשנ"ט (16.2.99).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר

ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98053120.

V04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1איחור קצר בהפקדת ערבון, שלא גרם נזק או עיכוב לדיון, אינו מצדיק הנחה כי המערער זנח את ערעורו, והאינטרס הלגיטימי של המשיבה הוא הבטחת הוצאותיה שהושגה גם באיחור.