פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בירושלים
ע"א
5325/16 - ב'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש להצטרף:
מושייב יצחק
המערערים:
1.
יצחק מגל
2. שי מגל
3. דני מגל
נ ג ד
המשיבים:
1.
כונס נכסים רשמי
2. עו"ד פביאן סלמן
בקשה להצטרף להליך
החלטה
1.הערעור שבכותרת נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.5.2016 בה התקבלה בקשה אותה הגיש מר יצחק מושייב (להלן: המבקש ) לביטול צווי כינוס לנכסי המערערים, אשר ניתנו לבקשתם.
הגם שפסק הדין הכריע בבקשה אותה הגיש המבקש, ומטבע הדברים הוא מופיע כמבקש בכותרת ההחלטה, המבקש לא צורף כמשיב לערעור. מכאן הבקשה אותה הגיש המבקש להורות על צירופו להליך.
2.התבקשה תגובת המערערים לבקשה.
הנחתי היתה כי מדובר בטעות של המערערים (ולמעשה גם של המזכירות, אשר כלל לא היתה צריכה לקבל את הערעור לרישום מבלי שכל הצדדים המופיעים בכותרת ההחלטה מצורפים כמשיבים להליך), אולם להפתעתי המערערים מתנגדים לבקשה. לטענתם המבקש הוא בסך הכל נושה, והצדדים הרלבנטיים לערעור הם בעל התפקיד וכונס הנכסים הרשמי בלבד. עוד נטען כי "אין רלוונטיות" בענייננו להוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ).
3.גישה זו של המערערים עומדת בניגוד גמור להוראות הדין והפסיקה.
הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי מיושמת ככתבה וכלשונה, והודגש בפסיקה כי: "המערער אינו רשאי להחליט אם להשמיט שמו של המשיב מהודעת הערעור; מחובתו להביא בפני בית המשפט לערעורים את שמות
כל בעלי הדין, שהיו צדדים לדיון בערכאה דלמטה ... בשום מקרה אין פוטרים מערער מלעשות את מי שהיה בעל דין למשיב בערעור" (ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' שירות רכבת ותובלה בע"מ , פ"ד מז(2) 346, 354 (1993)). כן ראו ע"א 3496/13 פלדום פיינגולד מתכות נ' עו"ד גיצלטר , פסקה 4 (11.11.2013)). זהו הכלל גם כאשר נראה כי משיב מסוים אינו בעל עניין ממשי בהליך ולא מתבקש כל סעד כלפיו.
מכל מקום במקרה דנן אף אין כל צורך להפליג לאותה הלכה מרחיבה שכן המבקש הוא שהגיש את הבקשה בערכאה קמא ובקשתו התקבלה. המערערים מבקשים להביא לביטולה של אותה החלטה. האם ניתן לקבל ברצינות את הטענה שאין לבעל דין כזה עניין בערעור וכי אין מקום לחיל בעניינו את הוראת תקנה 424 הנ"ל?
4.מן הטעמים המפורטים לעיל הבקשה לצירופו של המבקש כמשיב להליך מתקבלת.
המערערים יגישו "דף פתיחה" מתוקן וימציאו למבקש עותק של הודעת הערעור בתוך שבעה ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). המזכירות תעדכן רישומיה בהתאם.
לעומת זאת לא קמה עילה בדין להתנות את בירור הערעור בתשלום ההוצאות בהן חויבו המערערים בהליך קמא, ואשר לבקשה ככל שהיא נוגעת לסכום העירבון להבטחת הוצאות המבקש בערעור, תובא הבקשה בעניין זה לעיון כב' הרשם לובינסקי זיו, הדן בסוגיית העירבון.
המערערים יישאו בהוצאות המבקש בגין הגשת הבקשה לצירופו להליך, בסך של 2,500 ש"ח.
ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, י"ט
בתמוז התשע"ו (25.7.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת