ע"א 5325/16 יצחק מגל נ. כונס נכסים רשמי

1.בקשת הפטור המתוקנת שלפניי הוגשה בהתאם לאמור בהחלטתי מיום 5.7.2016. ואולם, חרף ההזדמנות הנוספת אשר ניתנה למערערים, דומני כי גם בקשה זו אינה מניחה תשתית עובדתית וראייתית מלאה, מבוססת ועדכנית לעניין מצבם הכלכלי, כנדרש לצורך קבלת פטור מעירבון. לאחר שעיינתי עיין היטב בבקשת הפטור ובתגובת המשיב 3 לבקשה (אשר הוגשה מבלי שנתבקשה), לא השתכנעתי כלל ועיקר כי המערערים נעדרים יכולת כלכלית להפקיד עירבון בהליך זה.

2.קביעתי האמורה מבוססת, בין היתר, על הטעמים הבאים:

ראשית , מתצהיר המערער 3 עולה כי הכנסתו החודשית עומדת על סכום של כ-18,000 ₪, ואילו הוצאותיו החודשיות עומדות על סכום של כ-10,000 ₪. יוצא איפוא, כי בכל חודש נותרת בידי המערער 3 הכנסה פנויה בסכום בלתי מבוטל, וברי כי מדובר באינדיקציה ממשית ליכולת כלכלית. גם פירוט ההכנסות וההוצאות של שני המערערים הנוספים אינו מעיד על מצב כלכלי קשה במידה המצדיקה פטור מעירבון.

שנית , האסמכתאות היחידות אשר צורפו לבקשת הפטור הן תלושי שכר של המערער 1 ובת זוגו ושל המערער 3. לא צורפו אסמכתאות רלוונטיות רבות ובהן תלושי שכר של המערער 2; תדפיסי חשבונות בנק של מי מהמערערים ובנות זוגם (ועיון בתלושי השכר אשר צורפו מעלה כי למצער למערער 3 ולאשת המערער 1 ישנם חשבונות כאמור); ואסמכתאות ביחס לשלל הוצאות המערערים אשר נזכרו בתצהיריהם.

שלישית , לא ניתן הסבר כיצד מממנים המערערים את ייצוגם המשפטי וכיצד מימנו את האגרה בהליך זה.

רביעית , לא הורם הנטל להוכיח כי אין בידי המערערים להסתייע בסביבתם הקרובה לשם גיוס העירבון, וברי כי לא די לעניין זה באמירה הלקונית הנזכרת בתצהירי המערערים (למשל, סעיף 19 לתצהיר המערער 1). הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לטענת המערער 2 כי הוא מקבל סיוע כלכלי ממשפחתו בסכום חודשי של 4,000 ₪. אף לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי מתגובת המשיב 3 עולה שבשנת 2015 ניתנה על ידי אמם של המערערים ערבות ביחס למלוא חובותיו של המערער 3, וזאת על מנת לאפשר את יציאתו לחו"ל. ודוק: "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).

3.על רקע כלל האמור לעיל, דינה של בקשת הפטור המתוקנת להידחות וזאת אף ללא צורך להידרש לתנאי הנוסף והמצטבר למתן פטור, שעניינו סיכויי ההליך. משהבאתי בחשבון את כלל נסיבות העניין - ובכלל זה מהות ההליך והיקפו; סכום ההוצאות אשר נפסק בבית המשפט המחוזי; וסכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה - רואה אני להעמיד את העירבון על סכום של 30,000 ₪. עירבון בסכום האמור יופקד תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.

4.בשים לב לאמור ברישא של תגובת המשיב 3, מובהר כי תכליתו של העירבון לשמש מקור זמין ופשוט לפירעון ההוצאות אשר עשויות להיפסק בהליך הערעור בלבד , וזאת להבדיל מהבטחת תשלום ההוצאות אשר נפסקו בערכאה הדיונית. ממילא אין מקום להיעתר לבקשת המשיב 3 לקבוע עירבון מוגדל אשר יאפשר גם פירעון של ההוצאות אשר נפסקו לטובתו בבית המשפט המחוזי (ראו והשוו למשל, ע"א 4735/10 טננבוים נ' ליבוביץ (28.7.2010); וראו גם את האמור בפיסקה 4 להחלטתה של כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 25.7.2016).