ע"א 5346/18מולי שימר נ. ארז חבר, עו"ד בתוקף תפקידו כמנהל מיוחד

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.6.2018 בתיק פש"ר 7065-03-18 (השופטת איריס לושי עבודי ) עד להכרעה בערעור שהוגש. במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי ניתן, בהסכמת החייב, צו כינוס לנכסי החייב, וכן מונה, שלא בהסכמת החייב, המשיב 1 כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: " המנהל המיוחד "). הערעור שהוגש מתייחס אך להחלטה למנות את המשיב 1 כמנהל מיוחד.

2.

המבקש, מר מולי שמר (להלן: "המבקש" ), ביסס את בקשתו לעיכוב ביצוע על שני אדנים. האחד , כי בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: " חוק חדלות פירעון החדש ") אין להתיר מינויו של בעל תפקיד מטעם נושה בחדלות פירעון של יחידים; השני , כי למנהל המיוחד יש ניגוד עניינים וכן "זיקה אישית להליך" הואיל והוא מייצג את המשיב 2, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: " הבנק "), חדשות לבקרים, וכי בשנת 2004 עבד במשרד עורכי דין אשר ייצג את המבקש.

3.

ואולם, אדנים אלו לא מבססים הצדקה לעיכוב ביצוע. באשר לחוק חדלות פירעון החדש הרי שזה טרם נכנס לתוקף. בניגוד לנטען על ידי המבקש, עמדת בית משפט זה במסגרת ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' ארז (19.3.2018) לא היתה כי " יש להחיל וליישם את עקרונות החוק החדש על תהליכים תלויים ועומדים " (סעיף 37.4 לבקשה שלפניי), אלא כי ההסדר שקדם לחוק החדש הוא זה שיחול על הליכי פירוק ופשיטת רגל תלויים ועומדים, וכי לחוק החדש השפעה פרשנית מסוימת על המצב המשפטי הקיים (פסקה 47 לפסק דינו של השופט דוד מינץ ).

4.

גם בטענה באשר לניגוד עניינים לכאורה של המנהל המיוחד לא מצאתי ממש. ככלל, החייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן ניהולו של הליך פשיטת הרגל, ועל זהות בעל התפקיד הממונה בפרט (ראו: רע"א 9338/12 מנבר נ' עו"ד ישראל שפלר

(13.2.2013)). בענייננו טוען המבקש כי העובדה שהמנהל המיוחד מייצג לעיתים קרובות את הבנק, הוא הנושה העיקרי, יוצרת לו ניגוד עניינים. ואולם, העובדה שהמנהל המיוחד מייצג נושה עיקרי של החייב אין בה כשלעצמה להוות ניגוד עניינים. בנוסף, טענה זו לא נטענה בבית המשפט קמא ועל כן אין מקום לשעות אליה. בכל הנוגע לטענה כי המנהל המיוחד עבד במשרד עורכי דין אשר ייצג את המבקש בשנת 2004, הרי שבית המשפט קמא בחן טענה זו של המבקש, והגיע למסקנה כי היא אינה מקימה ניגוד עניינים. המנהל המיוחד נשאל בבית המשפט קמא והצהיר כי מעולם לא טיפל בענייניו של החייב, ואף החייב עצמו לא טוען כי המנהל המיוחד טיפל בענייניו בעבר אלא מתייחס לכך " כשהרושם לא טוב זה יוצר סטיגמה על בן אדם מסוים " (עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 28.6.2018). גם באת כוח כונס הנכסים הרשמי ציינה בדיון בבית המשפט קמא כי המנהל המיוחד נמנה על רשימות בעלי התפקידים בכונס הנכסים הרשמי, וכי לא התרשמה שבנסיבות העניין המנהל המיוחד טיפל באיזה מענייניו של החייב בעבר, ועל כן הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. לאור האמור קבע בית המשפט קמא כי לא נמצא ניגוד עניינים המונע את מינויו של המנהל המיוחד.

5.

כידוע, עיכוב ביצוע הינו החריג לכלל ועל המבקש עיכוב ביצוע לשכנע את בית המשפט כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה לטובתו . בנסיבות העניין סבורני כי המבקש לא עמד בנטל זה ולא הצביע בבקשתו על טעמים המצדיקים סטייה מקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, או שינוי ממסקנותיו המשפטיות. אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. מאחר שלא התבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות.

ש ו פ ט

_________________________

18053460_Y02.doc

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il