פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנג"ץ
5393/00
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
העותרים
:
1.
שלמה זוננפלד
2.
נסים אבולוף
3.
שלמה דרעי
נגד
המשיבים
:
1.
שר הפנים
2.
משרד הפנים
3.
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז
ירושלים
4.
עירית ירושלים
בקשה למתן צו ביניים במסגרת עתירה לדיון
נוסף בפסק דינו של בית
המשפט העליון
בבג"ץ
5848/99, בבג"ץ 489/00 ובבג"ץ
505/00
מיום 12.7.2000 שניתן על ידי כבוד
השופטות:
ד' דורנר, ד' ביניש, א' פרוקצ'יה
בשם
העותרים: עו"ד נדב עשהאל
בשם
המשיבים מס' 1 ו2-: עו"ד אסנת מנדל
בשם
המשיבה מס' 4: עו"ד אסא אליאב
החלטה
ביום 2.1.00 ביטל המשיב את חברותם של העותרים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מחוז ירושלים ("הוועדה המחוזית"). במסגרת העתירות שהגישו העותרים נגד החלטה זו (בג"ץ 489/00 ובג"ץ 505/00) הוצאו צווי ביניים המשעים את תוקפו של ביטול המינוי. ביום 12.7.00 נדחו העתירות. ביום 3.12.00 הוחלט על קיום דיון נוסף בתיק זה. כעת מבקשים העותרים, כי יינתן צו עיכוב ביצוע שיאפשר להם להמשיך ולכהן בוועדה המחוזית עד להכרעה בדיון הנוסף.
לפי תקנה 14 לתקנות סדרי הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-:
"הגשת עתירה לא תעכב ביצוע ההחלטה שעליה מבקשים דיון נוסף; אולם רשאי נשיא בית המשפט העליון לצוות על עיכוב הביצוע עד למתן ההחלטה בעתירה או עד למתן ההחלטה בדיון הנוסף, לפי הענין, בתנאים שייראו לו, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו בידי מבקש העיכוב."
המבוקש על ידי העותרים אינו "עיכוב ביצוע" אלא צו מניעה - "סעד זמני בדיון נוסף" (והשוו: תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-; בר"ע 128/69 משה זלנפרוינד נ' אריה אליעזר ויוטה זלנפרוינד , פ"ד כה (2) 225; זוסמן, סדרי הדין האזרחי , (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) בעמ' 864; ע"א 3997/99 שטייניץ הנדסת תאורה בע"מ נ' מדינת ישראל , לא פורסם; בש"א 7704/96 אמנון חביב נ' יעקב אלביג , לא פורסם; בש"א 1440/95 ברכה אורנן נ'
עמותת קוסרבטוריון דוניה ויצמן , לא פורסם). עתירת העותרים נגד פיטוריהם נדחתה ביום 12.7.00. בית המשפט העליון (במותב שלוש) נדרש לטענות העותרים - ודחה אותן. ממילא בוטל הסעד הזמני שמנע פיטורים אלה. מאז מתן פסק הדין אין כל הגבלה על מינוי חברים בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. אין איפוא מקום להוצאת הצו המבוקש עתה. זאת ועוד, ההחלטה על קיומו של דיון נוסף בעתירתם של המבקשים, ניתנה משום שנמצא כי העתירה באה בגדרו של סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. היינו - "מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה.". בהחלטה על דבר קיומו של דיון נוסף, כשלעצמה, אין משום חיווי בדבר תוצאתו האופרטיבית של הדיון. לפיכך, בהתחשב בנשוא העתירה, בעובדה שהעותרים משתייכים לסקטור הפרטי - ושם עיקר עיסוקם, ובכך שאם יזכו בעתירתם ניתן יהיה לשוב ולמנותם, לא מצאתי לנכון להורות על מתן צו הביניים המבוקש.
הבקשה למתן צו ביניים נדחית איפוא.
ניתנה היום, ט"ז בטבת התשס"א
(11.1.2001).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00053930.
A02
/דז/