פרטי ההליך
בית המשפט העליון
ע"א
5486/21
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
יצחק בן משה
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד מרים זפט
2. עו"ד אלונה בומגרטן
3. הכונס הרשמי
בקשה לסעד זמני
בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת
ה' סילש
)
מיום 21.6.2021 ב-פש"ר 24386-07-13
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור, שהוגשה כשבועיים לאחר שהוגש הערעור ובעקבות החלטה שניתנה בין לבין על ידי הערכאה הדיונית. לאחר עיון הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה לסעד זמני בערעור להימחק על הסף אף בלא להידרש לתגובת המשיבים, ואבאר בקצרה.
המבקש הוא חייב בתיק פשיטת רגל המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפני השופטת ה' סילש (פש"ר 24386-07-13). ביום 9.8.2021 הגיש המבקש ערעור על החלטת בית המשפט בתיק פשיטת הרגל, שבה נקבע כי " אין מקום להגשתן של בקשות/הודעות/תשובות ביחס לסוגיות אשר נדונו והוכרעו בין במסגרת הליכים משפטיים חלוטים ובין במסגרת החלטות בתיק פשיטת הרגל במסגרת בקשות שונות ." יצוין כי בגדר הערעור חוזר המבקש על הטענות שנדחו בהחלטה זו, שלפיהן יש להורות על ביטול הענקות פסולות שנעשו בנכסים שונים וזאת מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
מספר ימים לאחר הגשת הערעור, ביום 18.8.2021 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לאפשר לו לפדות נכס המשמש לדבריו כבית מגוריו ומצוי בשלבי מימוש במסגרת הליכי הוצאה לפועל (להלן: בקשת הפידיון ). בקשה זו נדחתה אף היא, עוד באותו יום, תוך שנקבע כדלקמן:
"במסגרת בקשה 327 עדכנו הנאמנות בדבר סטאטוס מימוש הנכס בנווה עוז, לרבות ובמיוחד הליכי ההוצאה לפועל. אין בנקוב כדי לאפשר או להקים הצדקה לפידיון הנכס על ידי החייב.
בקשה מס' 116 אליה מפנה החייב, נדונה עד דק לרבות על דרך של מתן החלטה הדוחה לבסוף את הבקשה לפידיון, והחייב מופנה, בין היתר, להחלטה מיום 7.3.2016."
2.
בעקבות ההחלטה בבקשת הפידיון הגיש המבקש את הבקשה לסעד זמני בערעור נושא החלטתי זו, שבה הוא חוזר על טענותיו בבקשת הפידיון (שכבר נדחו כאמור על ידי בית המשפט המחוזי). ראשית יובהר כי הבקשה שלפניי אמנם הוכתרה על ידי המבקש כ"בקשה בכתב למתן סעד ארעי/זמני" בערעור – ואולם לגופה מנוסחת הבקשה כערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת הפידיון, ולא כבקשה לסעד זמני בערעור התלוי ועומד בבית משפט זה. בלא לגרוע מהאמור, לבקשה אף לא צורפה התחייבות עצמית כנדרש (תקנות 96 ו-145(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018); ויתרה מזאת, הסעד המבוקש בבקשה, פידיון בית המגורים, אינו זמני מעצם טיבו וטבעו – אלא "צו עשה" סופי שבו חפץ המבקש. כידוע, סעד זמני הניתן במקביל להליך הערעור נועד לשמר מצב קיים, ועל כן הלכה היא שצו שמשנה את המצב הקיים יינתן במקרים חריגים בלבד
( עע"מ 6710/20
פלונית נ' משרד החינוך מחוז חיפה , פסקה 10 (14.10.2020)) ; עניינו של המבקש בוודאי שאינו נמנה עם מקרים אלה.
זאת ועוד. אפילו היה מדובר בבקשה לסעד זמני במהותה, משבקשה זהה נדחתה זה מכבר על ידי הערכאה הדיונית ממילא לא ניתן לחזור על אותן טענות במסגרת של בקשה לסעד זמני
בערעור . בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015), על המבקש להשמיע את השגותיו על ההחלטה בבקשת הפידיון בגדרו של הליך ערעורי נפרד (ראו גם, מני רבים: ע"א 4733/20 גוטמן נ' בנק דיסקונט לישראל , פסקה 6 (4.6.2021); ע"א 2000/21 שחר נ' שחר (21.3.2021)).
3.
התוצאה היא שהבקשה לסעד זמני בערעור נמחקת על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו באלול התשפ"א (23.8.2021).
ש ו פ ט ת