רע"א 3081/22 יצחק בן משה נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת הלית סילש ) בפש"ר 24386-07-13 ופש"ר 19727-07-21 מיום 2.5.2022 בגדרה נדחתה בקשתו של החייב לביטול הסכם מכר שנחתם ביחס לאחד מנכסיו במסגרת הליך חדלות הפירעון המתנהל בעניינו. לצידה של הבקשה, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

1.

עניינה של בקשה זו – אחת מיני רבות שהגיש המבקש בכלל ובקשר לסוגיה הנדונה בפרט (וראו, למשל, בבית משפט זה: רע"א 5725/16; רע"א 9550/16; רע"א 200/17; רע"א 519/17; ע"א 5486/21; רע"א 5795/21 ) – היא בהסכם למכירתו של נכס המצוי בפתח תקווה, והידוע כגוש 6371 חלקה 176 (להלן: הנכס ). כפי שנסקר על ידי בהחלטה קודמת (ראו רע"א 5795/21), סוגיית מימושו של הנכס האמור נדונה עוד בראשיתו של הליך חדלות הפירעון המתנהל בעניינו של המבקש, עת נפתח הליך הוצאה לפועל ביוזמת נושה מובטח של החייב (תיק מס' 20-10950-13-5. להלן: הליך הוצאה לפועל ). במסגרת הליך ההוצאה לפועל מונה כונס נכסים על הנכס, אשר החל לפעול למכירתו כאשר ביום 15.3.2016 נחתם הסכם מכר עם צדדים שלישיים (להלן: הרוכשים המיועדים ) כנגד תמורה בסך של 5.5 מיליון ש"ח – הסכם שקיבל תוקף על ידי רשמת ההוצאה לפועל ביום 22.3.2016 (להלן: הסכם המכר ). עוד יצוין כי נכון למרץ 2022, שילמו הרוכשים המיועדים סך של כ-2.45 מיליון ש"ח מתוך סכום התמורה הכולל.

2.

הרקע להגשת הבקשה דנן הוא קשיים שעלו במימושו של הסכם המכר על ידי הרוכשים המיועדים. קשיים אלה מקורם בכך שהרוכשים המיועדים אינם מצליחים לקבל הלוואה מובטחת במשכנתא על הנכס לצורך מימון הסכם המכר, הואיל ולא הוצא טופס אכלוס לנכס (טופס 4), כאשר הוצאתו של טופס זה דורשת אישורים מעיריית פתח תקווה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה (להלן: העירייה ו- הוועדה המקומית , בהתאמה) – אישורים שטרם ניתנו לאור קיומן של מחלוקות בין הרוכשים המיועדים לבין העירייה והוועדה המקומית בקשר לחריגות בנייה בנכס שעוד לא הוסדרו.

3.

לאור הקשיים האמורים, הגישו המשיבות 2 (להלן: הנאמנות ) ביום 14.2.2022 הודעת עדכון במסגרת הליך חדלות הפירעון לפיה למרות הארכות שניתנו לרוכשים המיועדים לביצוע הסכם המכר, זה טרם הושלם, ועל כן יש לבטלו. בעקבות הודעה זוהגיש המבקש, כבר למחרת, בקשה לפדיון עצמי של הנכס בהתאם להצעה שהעלה בעבר ונדחתה (לפירוט הצעה זו ראו החלטתי ברע"א 5795/21 הנזכר לעיל). ביום 23.2.2022 הגיש הכונס הרשמי (המשיב 1. להלן: הכנ"ר ) את עמדתו, לפיה אין מנוס מהגשת בקשה לביטול הסכם המכר לאור עמדת הנאמנות. בצד זאת, טען כי יש לדחות את בקשת המבקש לפדיון עצמי, משום שנדרש לערוך הליך מכר מחודש בהתאם לשווי הנכס העדכני. בית המשפט קמא קיים שני דיונים בנושא, במסגרת אחד מהם אף התייצב בא-כוחם של העירייה והוועדה המקומית. במהלך הדיון האחרון הבהירו הנאמנות והכנ"ר כי יש להמשיך בניסיונות להשלמת ביצוע הסכם המכר ככל שהקשיים שנתגלעו אינם רובצים לפתחם של הרוכשים המיועדים. המבקש, לעומת זאת, שב על עמדתו כי יש להורות על ביטול הסכם המכר לאור הפרתו, לצד העלאת טענות נוספות.

4.

ביום 2.5.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא. בית המשפט קמא ציין כי על אף שאי השלמת ביצוע הסכם המכר במשך שנים רבות איננו מצב דברים שגרתי, מתעוררים בענייננו סימני שאלה באשר לסיבות שגרמו למצב זה. לפיכך, נקבע כי בשלב הזה יש לאפשר לרוכשים המיועדים, העירייה והוועדה המקומית לערוך ניסיון נוסף למיצוי ההליכים לצורך הוצאתו של טופס האכלוס, בטרם יבוטל הסכם המכר. בקשר ליתר בקשת המבקש, הבהיר בית המשפט קמא כי " סוגיות אשר ביחס אליהן קיימים פסקי דין חלוטים לרבות של בית המשפט העליון לא ידונו ולא יפתחו מחדש. באופן דומה אין מטרת הדיון היום פתיחת דיון חדש או נוסף לסוגיות אחרות אשר נדונו במסגרת הליך פשיטת הרגל וניתנו ביחס אליהן החלטות ".

5.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה שב וטוען המבקש כי יש להורות על ביטול הסכם המכר, ותחת זאת לאשר את הצעתו לפדיון עצמי של הנכס.

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובה מהמשיבים. כידוע, לבית המשפט של חדלות פירעון מסור שיקול דעת רחב, נוכח מומחיותו הייחודית בתחום ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם כלל נסיבות העניין. לפיכך, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו, אלא התערבות שכזו מוגבלת למקרים חריגים בלבד (ע"א 9007/15 אמיר נ' אמיר , פסקה 4 (11.12.2016); רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018); רע"א 37/20 אלבו נ' עו"ד גבור , פסקה 14 (31.3.2020)). בענייננו, לא מצאתי כי החלטתו של בית המשפט קמא נמנית עם אותם מקרים חריגים.

7.

אכן, השלמת ביצועו של הסכם המכר עם הרוכשים המיועדים מתעכבת במשך תקופת זמן שאיננה מבוטלת. יחד עם זאת, לאחר בירור מול הרוכשים, העירייה והוועדה המקומית, בית המשפט קמא מצא כי לא ניתן להטיל את מלוא האשמה בגין עיכוב זה לפתחם של הרוכשים המיועדים, ועל כן קבע כי יש לתת לצדדים חלון הזדמנויות נוסף לצורך גישור על הפערים ביניהם. במסקנה זו, המשקפת איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים לעניין, לא מצאתי כל עילה להתערבות. משכך, בהינתן שאין מקום להורות על ביטול הסכם המכר, ממילא נדחית הבקשה לפדיון עצמי של הנכס על ידי המבקש. למעלה מן הצורך יוער, כי ספק אם היה מקום לקבל את הבקשה לפדיון עצמי לגופה, הן משום שמדובר בניסיון נוסף מצידו של המבקש להעלות לדיון הצעה שנדונה ונדחתה מספר פעמים בעבר, והן משום שמדובר בהצעה מלפני למעלה מ-6 שנים שאינה תואמת ככל הנראה את מצב הדברים העדכני.

8.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידה. המבקש יישא בהוצאות לטובת כל אחד מהמשיבים בסכום של 1,000 ש"ח לטובת כל משיב (סה"כ 4,000 ש"ח). בקביעת סכום זה, הבאתי בחשבון את העובדה שלא נתבקשו תגובות.