ע"א 3145-21 ע"א 3145-21

השופט ח' כבוב:

1.ביום 02.11.2022 התקיים לפנינו דיון בחמשת ההליכים שבכותרת, שעניינם ערעורים ובקשות רשות לערער שהוגשו על-ידי המערער-מבקש, בהתאמה, מר יצחק בן משה, חייב בהליך פשיטת הרגל, על החלטות שונות שניתנו בעניינו על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת ה' סילש) בגדרי פש"ר 24386-07-13, וכדלהלן:

ביסוד ע"א 3145/21, החלטת בית משפט קמא מיום 28.2.2021, בגדרה התקבל ערעורו של בנק הפועלים על הכרעת המנהל המיוחד מיום 29.03.2016, בתביעת החוב שהוגשה מטעמו;

ביסוד ע"א 3147/21, החלטת בית משפט קמא מיום 21.03.2021, בגדרה נדחה עיקר ערעורו של מר בן משה על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב של בנק מזרחי טפחות;

ביסוד רע"א 4422/21 ו-4424/21, החלטות בית משפט קמא מיום 29.04.2021, בגדרן נדחו, בהתאמה, בקשותיו של מר בן משה להורות לבנק מזרחי טפחות ולבנק הפועלים "להפקיד לקופת הכנ"ר של החברה את הכספים ממימוש החוב לאחר/ולפני צו-פירוק ולאחר צו כינוס הכספים", זאת לאור פרשנותו של מר בן משה את פסק דינו של בית משפט זה, בע"א 1912/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עמיד מח'ול, עו"ד (28.04.2021) (להלן: עניין מח'ול));

ביסוד ע"א 5449/22 עומדת, לכאורה, החלטת בית משפט קמא מיום 24.05.2022, בגדרה אושר התחשיב אשר בוצע על-ידי רו"ח בן שמעון בנוגע להיבטי הריבית בהכרעת החוב. ברם, הלכה למעשה תוכנו מכוון, גם כן, נגד החלטה הנזכרת לעיל מיום 21.03.2021.

2.הקשבנו לטיעוני הצדדים קשב רב, שאלנו את ששאלנו והערנו את שהערנו; ועתה, לאחר ששקלנו מזה ומזה את טיעוני הצדדים בהליכים שלפנינו, הן בכתב והן בעל פה – ניתנת הכרעתנו.

3.כך, אשר לע"א 3145/21, ע"א 3147/21 ו-ע"א 5449/22: על אף שבן משה חולק על קביעותיו ומסקנותיו של בית משפט קמא בהיבטים השונים להם הוא נדרש – מצאנו כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, כי אלה תומכים במסקנה המשפטית וכי אין לגלות בה טעות שבחוק. אנו דוחים אפוא את הערעורים בגדר תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

4.ואשר לרע"א 4422/21 ו-רע"א 4424/21: כאמור, בן משה סבר כי יש בקביעותיו של בית משפט זה בעניין מח'ול כדי להוות טעם המצדיק התערבות בהחלטותיו של בית משפט קמא – אולם, דעתנו שונה. יאמר מיד כי הבקשות לרשות ערעור אינן מנומקות כלל ועיקר, והן אינן עומדות, ולו בקירוב, ברף הנדרש לשם ביסוס התערבותו של בית משפט זה, בהחלטות מושא הבקשות לרשות ערעור. יוער, כי גם לגופם של דברים – לא שוכנענו שיש ממש בטענותיו של בן משה, בכל הנוגע לתחולת עניין מח'ול.

הדברים יפים, על משקל קל וחומר, לאורו של הכלל הנקוט לפיו מסור לבית המשפט של חדלות פירעון שיקול דעת רחב – זאת, נוכח מומחיותו הייחודית בתחום ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם כלל נסיבות העניין. לפיכך, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו, אלא התערבות שכזו מוגבלת למקרים חריגים בלבד (ראו, מיני רבים: ע"א 9007/15 אמיר נ' אמיר, פסקה 4 (11.12.2016); רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (16.10.2018); וכן בעניינו של בן משה עצמו, ראו: רע"א 3081/22 יצחק בן משה נ' הכונס הרשמי (25.05.2022)). בענייננו, פשיטא כי החלטותיו של בית משפט קמא אינן נמנות עם אותם מקרים חריגים.

5.סוף דבר: חמשת ההליכים שבכותרת נדחים אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בכל אחד מחמשת ההליכים שבכותרת, בסכום של 1,000 ש"ח לטובת כל משיב (בכל אחד מההליכים). בקביעת סכום זה הבאנו בחשבון את העובדה שהמבקש מצוי בהליך פשיטת הרגל, שאם לא כן – ראוי היה בנסיבות כי תוטלנה הוצאות בסכום גבוה בהרבה.