רע"א 7642-22 רע"א 7642-22

בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט ג' דניאל) בפש"ר 25048-09-17 מיום 31.08.2022. בגדרה, נדחתה בקשתו של המבקש, נושה של החייב בהליך, ליתן הוראות מיוחדות לנאמן להשלים חקירות על אודות נכסים פיננסיים של החייב.

רקע לבקשה

1.ביום 12.09.2017 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי צו כינוס נכסים לנכסי החייב, ומשיב 1 (להלן: הנאמן), מונה למנהל מיוחד על נכסיו. ביום 07.07.2020, הוכרז החייב פושט רגל, והמנהל המיוחד מונה כנאמן לנכסיו. בתוך כך גם אושרה תכנית הפירעון לחייב, ובגדרה נקבע שהחייב ישלם סך של 500,000 ש"ח לקופת פשיטת הרגל, בתשלומים חודשיים בסך של 7,000 ש"ח למשך 72 חודשים; וכי ככל שקיימים נכסים השייכים לחייב עליהם לא דיווח, ימומשו הם לטובת קופת פשיטת הרגל (להלן: תכנית הפירעון).

2.סכומן של תביעות החוב שאושרו נגד החייב על-ידי הנאמן, הוא בסך כולל של 1,783,659 ש"ח; כאשר תביעתו של המבקש, אושרה בסך של 558,328 ש"ח בדין רגיל.

3.בדיון ביום 07.07.2020, טען המבקש לקיומה של העדפת נושים. כבר במעמד דיון זה, סבר בית המשפט המחוזי כי מירב נתונים הנדרשים כבר עומדים בפניו, בניגוד לטענת המבקש לקיומם של נכסים נסתרים – ולפיכך, נקבעה תכנית הפירעון כאמור. זאת, לצד הדגשת בית המשפט כי ככל שיתגלו נכסים עליהם לא דיווח החייב – אלה ימומשו לטובת קופת פשיטת הרגל.

4.ביום 15.12.2021, הגיש המבקש בקשה למתן הוראות, בגדרה התבקש בית המשפט המחוזי להורות לנאמן להגיש דוח המפרט את ממצאי חקירותיו, וזאת בהמשך לטענות המבקש במסגרת הדיון ביום 07.07.2020. ביום 22.12.2021, הורה בית המשפט המחוזי לנאמן להגיש תגובתו תוך 20 ימים. לאחר מתן ארכה, ביום 31.01.2022, הגיש הנאמן תגובתו בה פירט את ממצאיו בעניין נכסים שונים לגביהם טען המבקש, ולגביהם ציין כי אין מדובר בנכסים ברי מימוש. כן נטען בתגובה, כי החייב עומד בתכנית הפירעון, וכי ההליך מתנהל כסדרו. אל מול כך הודגש, כי דווקא התנהלות המבקש בהליך מעלה טעם לפגם, שכן המבקש מנסה להפוך את הליך פשיטת הרגל "לזירת התכתשות פרטית ולסגירת חשבונות" באמצעות פניותיו החוזרות בטענות זהות.

5.ביום 28.03.2022, הגיש המבקש בקשה נוספת, חסויה, למתן הוראות – בה ביקש להורות לנאמן להשלים חקירה ובדיקה בעניין נכסים פיננסיים של החייב ולהגיש ממצאים ואסמכתאות בגין אלה. בית המשפט המחוזי בהחלטתו הורה לנאמן להגיש תגובתו, תוך הערה כי הנושאים המבוקשים לחקירה נדונו בהליך וספק אם יש בחשיפתם כדי להביא לאפשרות שיבוש, אך הותיר את הבקשה חסויה. בהחלטה נוספת בבקשה, הורה בית משפט קמא לכונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר), להגיש עמדתו.

6.ביום 26.07.2022, הגיש הכנ"ר תגובתו לבקשה למתן הוראות, בה טען כי טענות החייב נשמעו במלואן לפני בית המשפט המחוזי; וכן, כי טענות המבקש נשמעו גם על-ידי הכנ"ר אשר השיב לפניותיו באופן מפורט. בהחלטה מיום 31.08.2022, ולאחר שלא הגיש הנאמן את עמדתו, חרף ארכה שניתנה לשם כך, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש למתן הוראות על בסיס הנימוקים שפורטו בתגובת הכנ"ר.

המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי, אשר הוגשה בד בבד עם בקשה לסווג את הבקשה למתן רשות ערעור כחסויה.

טענות הצדדים

7.לטענת המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי שגויה וחותרת תחת מושכלות יסוד בדיני חדלות פירעון – שכן, בקשתו עניינה בסוגיות שטרם בוררו, ודורשות בדיקה לצורך ניהול הליך תקין. עוד נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת כדבעי, וכי תגובת הכנ"ר חלקית אף היא ומנוסחת בלשון כללית – כך שהפניית בית המשפט לתגובה זו לא מצליחה לרפא את הפגם בהנמקת ההחלטה. נוכח האמור, סבור המבקש כי יש להורות לנאמן להשלים חקירות ולהגיש ממצאיו, בצירוף אסמכתאות, בהתאם לסוגיות המפורטות בבקשה. בבקשה לסיווג ההליך כחסוי נטען, כי קיים חשש לשיבוש וסיכול החקירות המבוקשות, ולפיכך יש לדון בבקשה זו כבקשה חסויה, כפי שנדונה הבקשה בבית המשפט המחוזי.

8.לטענת הנאמן, הבקשה לרשות ערעור מהווה ניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 07.07.2020, שם נדחו טענות המבקש לקיומה של העדפת נושים ונקבעה תכנית הפירעון. נטען כי הבקשה לא מגלה כל הצדקה לבירור, שכן, עניינה בסוגיות שהועלו ונבחנו מספר פעמים בבית המשפט המחוזי; ואף לפני הכנ"ר ולפני היחידה להנחיה ופיקוח על נאמנים. כמו כן, נטען כי מוצו מלוא הבדיקות הדרושות בהליך, וכי הבקשה הוגשה בשיהוי כאשר מרבית טענותיו הוגשו לראשונה בהליך רק לאחר כשלוש שנים ממועד פתיחת ההליך.

9.לטענת הכנ"ר, יש לדחות את הבקשה מכיוון שבקשה זו אינה נמנית עם המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות הפירעון. עוד הודגש כי נקבעה תכנית פירעון מאוזנת אשר מגלמת את מצבו של החייב בהתאם לנתונים שעמדו לרשות בית המשפט – וכי נדרשים טעמים כבדי משקל כדי להצדיק פתיחתה לעיון מחדש, טעמים אשר לא קיימים. זאת, בין היתר, מכיוון שטענות המבקש הועלו ונדונו זה מכבר במסגרת ההליך.

10.יצוין, כי על-ידי המבקש הוגשו בגדרי הליך זה, בנוסף, שתי בקשות שונות: הראשונה, בקשה למחיקת תשובת הנאמן לבקשה למתן רשות ערעור, בטענה כי תשובתו של הנאמן מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן, הנאמן לא הגיש תגובתו לבקשה בבית המשפט המחוזי ולפיכך טענותיו מועלות לראשונה בערכאת הערעור. כמו כן נטען, כי צורפו לתגובתו של הנאמן נספחים אשר לא הוגשו בהליך בבית המשפט המחוזי; והשנייה, בקשה ליתן לו זכות להגשת תגובה לתשובת הכנ"ר, וכן למחיקת סעיפים מתשובת הכנ"ר. במסגרת זאת נטען, כי בתשובת הכנ"ר מופיעה טענה שמהווה אף היא הרחבת חזית בערעור, וטענות שגויות עובדתית.

הכרעתי בבקשות אלו תובא אף היא במסגרת ההחלטה דנן.

דיון והכרעה

11.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתשובות ובנספחים שצירפו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

12.ראשית דבר, יוזכר הכלל הנקוט לפיו מסור לבית המשפט של חדלות פירעון שיקול דעת רחב – זאת, נוכח מומחיותו הייחודית בתחום ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם כלל נסיבות העניין. לפיכך, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו, אלא התערבות שכזו מוגבלת למקרים חריגים בלבד (ראו, מיני רבים: ע"א 3145/21 בן משה נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 (08.11.2022); ע"א 9007/15 אמיר נ' אמיר, פסקה 4 (11.12.2016)). בענייננו, סבורני כי החלטתו של בית משפט קמא אינה נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.

13.אכן, בית משפט זה עמד לא פעם על החשיבות הרבה שבקיום חקירה מקיפה על-ידי בעלי תפקיד בהליך חדלות פירעון, בדבר המצב הכלכלי של החייב או החברה (ראו למשל: רע"א 129/17 עו"ד אלון ריחני, נאמן על נכסי החייב נ' סטריקובסקי, פסקה 22 (07.04.2017) (להלן: עניין סטריקובסקי). חשיבות זו נובעת מכך שלבעל התפקיד החובה לדאוג הן לשיקום החייב, הן למיצוי זכויותיהם של הנושים – ועבור אלה דרוש לו מידע מדויק בדבר מצבו הכלכלי של החייב. ואולם, חשיבות זו אין משמעה כי הצורך בביצוע חקירות הוא בלתי מוגבל. שכן, אל מול אלה ניצב גם אינטרס החייב בסופיות הליכי החקירה, על מנת שניתן יהיה לגבש בעניינו תכנית פירעון – שבסופה יוכל החייב לצאת לדרך החדשה (ראו והשוו: רע"א 8602/21 פרנקוביץ נ' מלכה, פסקה 19 (17.03.2022); פש"ר (מחוזי ת"א) 2664/09 פנסו נ' ישראלי, פסקה 41 (31.03.2020) (להלן: עניין פנסו)). למותר לציין, גם, כי ביצוע חקירות כאמור כרוך בעלויות ומשאבים – המוטלים מטבע הדברים על קופת הנושים, שהינה דלה ממילא (עניין פנסו, פסקה 41). עריכת איזון כאמור – בין זכויות הנושים לבין זכויות החייב, היא ממלאכתו של בית משפט של חדלות פירעון, ועליה להתבצע בכל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו (ראו, למשל, בהקשר אחר, את עניין סטריקובסקי, שם דובר על פנייה לצדדים שלישיים לצורך ביצוע חקירה (שם, פסקה 23)).

14.בעניין שלפנינו, התרשמתי כי בית משפט של חדלות פירעון התייחס, דן ושקל את כלל טענותיו של המבקש, וזאת במסגרת מספר בקשות שהוגשו על-ידו בעניין. כפי שצוין גם בעמדת הכנ"ר, המדובר בסוגיות שהועלו ונבחנו, מספר פעמים, בבית המשפט המחוזי; ואף לפני מספר גורמים בכירים במשרדי הכנ"ר וביחידה להנחיה ופיקוח על נאמנים. בתוך כך, הודגש, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח טענתו בדבר ביצוע העדפת נושים או כי קיימים נכסים שהחייב טרם נחקר בעניינם. בהתאם לכך, סבור גם הכנ"ר, כי כל ומלוא הבדיקות הדרושות בהליך – בוצעו, והגיע העת למצותן.

ודוק, במעמד הדיון ביום 07.07.2020, לאחר שמיעת מלוא טענות הצדדים, לרבות עמדת המבקש – סבר בית המשפט המחוזי כי הנתונים הרלבנטיים נמצאים לפניו, ועל יסוד אלה נקבעה תכנית הפירעון של החייב. כפי שצוין בעמדת הכנ"ר, ניכר כי הנאמן עשה תפקידו נאמנה – חקר ובחן את מצבו של החייב, וזאת לאורך כל הליך פשיטת הרגל. בהתאמה, הרי שתכנית הפירעון שנקבעה מאוזנת, ומגלמת את מצבו של החייב, והחייב אף עומד בתכנית זו. בנסיבות אלה, נדרשים טעמים כבדי משקל על מנת להצדיק פתיחתה מחדש – ואלו אינם מתקיימים בענייננו.

משנתוני החייב נבחנו בקפידה עובר לקביעת תכנית הפירעון המאוזנת; ומשנשמעו, נשקלו ונדחו טענות המבקש, על-ידי מספר גורמים, ומספר פעמים – לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה.

15.משהחלטתי את שהחלטתי, לא מצאתי לנכון להידרש לבקשת המבקש למחיקת תשובת הנאמן. כן לא נדרשתי לשאלת סיווג הבקשה, שהרי, משנדחית הבקשה להורות על ביצוע חקירות נוספות, לא עולה חשש לסיכול או שיבוש החקירות המבוקשות.

16.סוף דבר: הבקשה למתן רשות הערעור נדחית, ועמה נדחית הבקשה לסווג את הבקשה כחסויה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.