ע"א 5493/98 טוביה נדב נ. מר דיל בע"מ

ביום 28.10.98 ניתנה החלטת הרשמת מ. אגמון, לפיה על המערער ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור לאחר שהמערער לא הפקיד ערבון במועד.

בתגובה הגיש המערער "בקשה לתחליף ערבות", אשר הועברה לתגובת המשיבים.

המשיב 2 הודיע כי אינו מתנגד להמרת הערבון בערבות צד ג' שיתקבל על דעת בית המשפט. במשיב 1 התנגד לבקשה לגופה, אולם לא ביקש לדחות את הערעור בשל אי הפקדת ערבון, בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-.

בהתחשב בעמדת המשיבים ובכך שהאיחור בהגשת הבקשה לפטור מערבון אינו גדול במיוחד, אני נמנעת מדחיית הערעור על הסף מכח תקנה 431 הנזכר לעיל, ואדון בבקשה לפטור מערבון לגופה.

המערער מנמק את בקשתו בכך שהוכרז פושט רגל, מצב עסקיו ומצבו הכלכלי בכי רע, ואין ביכולתו להפקיד סכום כלשהו כערבון. כן מציין המערער כי הוא בן שבעים, ולוקה בבריאותו.

לבקשה צורפו מסמכים רפואיים המוכיחים כי המערער סובל מבעיות רפואיות שונות, אך נראה כי הוא חי ומתפקד באופן סביר, ואין במצבו הרפואי כדי להשפיע על מתן הפטור.

המערער טוען כי מצבו הכלכלי בכי רע, אולם אינו עושה דבר להוכחה טענה זו. הוא אינו מפרט את מקורות הכנסתו, בעבר ובהווה, אינו מפרט את הוצאותיו, ואינו מצרף מסמכים המעידים על מצבו.

נקבע לא אחת כי על המבקש פטור מערבון להציג בפני בית המשפט את פרטי רכושו והשתכרותו, אולם המערער כאן לא עמד בנטל זה. (ראו: ע"א 7501/97, אליעז נגד מקרקעי סער, חברה ישראלית לביטוח בע"מ ; ע"א 1646/98, מצדה חברה להנדסה בע"מ נגד רסקו חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע"מ ; בש"א 3190/94, יוסף שפיר נגד תמר שפיר ואח' ).

למחדל זה משקל רב במיוחד, בהתחשב בכך שהמערער הוא בעל עסקים ענפים, אשר גילגל תחת ידיו סכומי כסף גדולים. כך ניתן ללמוד מכתב התביעה בסדר דין מקוצר שהוגש נגד המערער בת"א 69605/95 בבית משפט השלום בתל-אביב, המתאר עיסקאות שניהלה חברה בבעלות המערער עם המשיבה, התובעת שם, בהיקף של כ350,000- ש"ח בשנת 1995 בלבד.

יתר על כן: המשיבה צירפה לתגובתה פרוטוקול דיון בבוררות שהמערער היה צד לה, שם העיד המערער כי לחברות שהוא קשור אליהן "יש להן נכסים במיליונים".

אמנם דיון זה התנהל בשנת 1997, ולכאורה יתכן כי מאז הורע מצבו של המערער, אולם המנעותו של המערער ממתן פירוט מצבו ומצב עסקיו, במיוחד על רקע העובדות עליהן עמדתי, מעוררת חשש כי מצבו של המערער אינו חמור כפי שנטען על ידו, ואינה מאפשרת לקבוע כי אין ביכולתו לעמוד בהפקדת הערבון.

די במסקנתי זו כדי לדחות את הבקשה לפטור מערבון. אך אוסיף, למעלה מן הצורך, כי גם סיכויי המערער לזכות בערעור אינם נראים טובים, שכן לערעור בבית משפט זה אין קיום, אלא אם בית המשפט המחוזי יקבל את בקשת המערער להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום. הבקשה הוגשה כשנה וחצי לאחר מתן פסק הדין, כך שהסיכוי שבקשת המערער להארכת המועד תתקבל אינו גדול.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לפטור מערבון. על המערער להפקיד ערבון תוך שלושים יום מקבלת החלטה זו. אם לא יעשה כן יידחה הערעור ללא התראה נוספת.