ע"א 5537/18 עזבון המנוח מוחמד אחמד שחאדה ז"ל- באמצעות יורשיו נ. מדינת יש

השאלה שבפנינו היא האם התיקון שהתבקש מהווה עילת תביעה חדשה, שאם התשובה חיובית – הרי שהתביעה התיישנה.

מבלי לקבוע מסמרות, בית המשפט הביע דעתו הלכאורית כי עילת התביעה המהותית היא הזכות המהותית של המנוח לפיצויי הפקעה.

התביעה הוגשה במקור על ידי המערערים בכובעם כרוכשים של החלקה נשוא ההפקעה. בבקשה לתיקון כתב התביעה הסירו המערערים את כובעם כרוכשים וכעת הם חובשים כובע של יורשים. השאלה היא האם יש בכך שינוי של עילת התביעה.

השאלה היא אכן גבולית, אולם ככל שעליי להשוות את המקרה שבפנינו למקרה שנדון ברע"א 7330/17, נטייתי לומר כי המקרה שבפנינו קל יותר, בהינתן שהחלקה היא אותה חלקה ופיצויי ההפקעה מתייחסים לחלקה ולמנוח. בהיבט אחר, המקרה שבפנינו קשה יותר לאור השלב אליו הגיעה התביעה.

אכן תמהתי הכיצד שגו המערערים בכך שטענו כי רכשו את המקרקעין מאביהם המנוח, אך לצורך העניין אני נכון לקבל ההסבר של עו"ד אבורייא, ואציין כי עיינתי בייפוי הכוח בשפה הערבית, שהוא מטושטש למדי, וכולל שורה ארוכה של חלקות.

ככל שהמקרה גבולי, יתכן כי על בית המשפט לקחת בחשבון את העובדה כי ההתיישנות שלפנינו אינה מכוח חוק ההתיישנות, אלא מכוח פסיקת בית המשפט על פי הלכת ארידור .

אוסיף ואומר כי הוטרדתי מהעדרו של צו ירושה. לכן, העמיד בית המשפט הצעתו כי ככל שלא יוגש צו ירושה תוך 120 יום, התביעה תידחה.

ולהיפך – יוגש צו ירושה אשר מקנה למערערים זכות בעיזבון המנוח – תוך פרק הזמן הנ"ל – יוחזר התיק לבית משפט קמא.

ב"כ המערערים קיבל הצעת בית המשפט.

ב"כ המדינה יודיע עמדתו תוך 14 יום.