ע"א 5554/94 שפירר ארז (קטין) באמצעות הוריו נ. מור המכון למידע בע"מ

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' קציר), לפיו נדחתה תביעת המערער.

המערער נולד ב11.3.87- כשהוא סובל ממום הקרוי "אקסטרופיה של שלפוחית השתן" ו"אפיספדיאס של איבר המין". במהלך הריונה של אימו נערכו לה שתי בדיקות אולטרה-סאונד והמום לא אובחן באף אחת מהן. בבדיקה השניה, שבה, לטענת בא כוח המערער, ניתן היה להבחין במום, נרשם ליד הפריט "שלפוחית שתן" כי היא "נצפתה", דבר המצביע על תקינות השלפוחית.

הטענה המרכזית בבית משפט קמא וגם בפנינו, היא שלא ניתן היה לצפות את השלפוחית באותה בדיקה, וכי אלמלא נרשם הרישום האמור על ידי הטכנאית הבודקת, ניתן היה לעמוד על קיומו של המום, להביא את הדבר לידיעת האם, שהיתה מונעת את הולדת הוולד שמומו כבד ביותר, עד "שנוח לו לאדם שלא נברא יותר מאשר נברא".

קראנו את סיכום טענותיהם של הצדדים, שמענו השלמת טיעון מפי בא-כוח המערער ויכולים אנו לומר שאין טענה שהועלתה על ידי בא-כוח המערער בפנינו, וקודם לכן בפני בית משפט קמא, שלא נידונה בהרחבה ושלא ניתנה עליה תשובה ראויה על ידי בית המשפט.

בית המשפט סקר את החומר הרפואי שהיה לפניו, סמך ידו על אותן חוות דעת ועדויות שמצא לנכון לאמץ והגיע למסקנה כי אין להטיל אחריות על מי שנהג בטכנולוגיה חדישה, בדרך שהיתה נקוטה באותה שעה גם במוסדות אחרים שהפעילו אותה, וכי הבדיקות נעשו על ידי טכנאית מיומנת ומנוסה באמצעים שעמדו אז לרשות הרפואה במוסד בו בוצעה הבדיקה ובמוסדות אחרים בארץ, וכי גם אם היתה טעות ברישום על ידי הטכנאית, אין זו מגעת לכדי התנהגות רשלנית, ויש בכך, לכל היותר, כדי להוות טעות הנובעת מנדירותו היתירה של המום, ומהאפשרות שבבדיקה התגלו סימנים שניתן היה לפרשם כשלפוחית שנצפית.

סוף דבר, לא מצאנו כי שגגה יצאה מלפני בית משפט קמא בעובדות שקבע או במסקנות שהסיק מהן ולפיכך לא מצאנו מקום להתערב בהן.

הערעור נדחה ובנסיבות הענין אין צו להוצאות.