פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
5629/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
שירותי בריאות כללית
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין –
ת"א 41818-08-15, מחוזי חיפה
בשם המבקשת:
עו"ד ראידה שחאדה, עו"ד
דורון איצקוביץ
בשם המשיבה:
עו"ד ש' ברוידה בן דוד,
עו"ד א' כהנא רזניק
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' שרון-נתנאל ) בת"א 41818-08-15 מיום 8.8.2021, שבו חויבה המבקשת לשלם פיצויים למשיבה בסך של 13,155,404 ש"ח (בניכוי סכום קצבאות מל"ל), במסגרת תביעת רשלנות רפואית על הולדה בעוולה.
2.
המשיבה, ילידת 1998, ואחותה המבוגרת ממנה בשנתיים, סובלות ממחלה גנטית הגורמת לתת-התפתחות מולדת של המוח הקטן ובעקבות זאת לבעיות פיזיולוגיות ונוירולוגיות חמורות.
במוקד תביעתה של המשיבה להולדה בעוולה, עמדו טענות לרשלנות רפואית מצד המבקשת, קופת החולים שבה טופלה אמה של המשיבה במהלך ההיריון. אף שהגן הגורם למחלתן של האחיות אינו ידוע, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה לאחר שמצא כי במהלך הריונה של האם עם המשיבה, היה בידי המבקשת די מידע לגבי מחלתה של האחות הגדולה, לרבות האפשרות כי מדובר במחלה גנטית בעלת סיכון להישנות, ובהתאם לכך היה על רופאי קופת החולים להפנות את האם לייעוץ גנטי ולסקירת מערכות מכוונת. נוסף לכך, נקבע כי העובדה שרופאי קופת החולים לא זירזו את בירור האבחון של האחות הגדולה העצימה את הרשלנות מצד המבקשת.
3.
עוד נקבע, כי קיים קשר סיבתי בין מחדלי רופאי המבקשת מלהפנות את האם לסקירת מערכות מכוונת וייעוץ גנטי, לבין גילוי מחלתה של המשיבה בטרם לידתה. בהקשר לכך נקבע כי המבקשת, הנושאת בנטל ההוכחה בהתאם לדוקטרינת הנזק הראייתי, לא הצליחה להראות כי מחלתה של המשיבה החלה (או שניתן היה לגלותה) רק לאחר ההיריון. בית המשפט המחוזי אף מצא כי אילו הייתה אמה של המשיבה מודעת למחלתה במועד, היא הייתה מפסיקה את ההיריון.
4.
לבסוף, בית המשפט המחוזי בחן את נזקה של המשיבה על רכיביו השונים, והעמיד אותם כאמור על סך של 13,155,404 ש"ח בניכוי קצבאות מל"ל (בסכום של למעלה משלושה מליון ₪ על פי חוות דעת אקטוארית מטעם המבקשת; המשיבה חולקת על כך ומעיון במערכת נט המשפט עולה כי סכומי הניכוי הסופיים טרם נקבעו בידי בית המשפט המחוזי). יצוין, כי התביעה הוגשה בתחילה גם נגד משרד הבריאות (בכל הנוגע להשלכות הטיפול באחות הגדולה בתחנות טיפת חלב, על האבחון במהלך ההיריון של המשיבה), ובסופו של הליך גישור בין הצדדים שולם למשיבה ולמשפחתה סכום של 1,250,000 ש"ח.
על פסק דין זה נסובה בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין.
5.
לא אכביר מילים על סיכויי הערעור, ואומר בקצרה כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקשת. כפי שצוין, במסגרת הסכם פשרה שנכרת בין המשיבה לבין משרד הבריאות שולם לה סך של 1,250,000 ש"ח, סכום לא מבוטל, אשר איננו רחוק באופן משמעותי מנזקיה של המשיבה לעבר (בהתאם לחישוב שערך בית המשפט המחוזי בפסקה 115 לפסק דינו). על כן ניתן להעריך כי המשיבה ובני משפחתה לא יזדקקו לכספי הפיצויים באופן מידי. מטבע הדברים, קיים חשש שאם לא יעוכב פסק הדין, המבקשת עלולה להיתקל בקושי משמעותי בהשבת כספי הפיצויים לרשותה במקרה שהערעור יתקבל.
אף איני רואה טעם בהצעתה החלופית של המשיבה ולפיה סכום פסק הדין יועבר לניהול בחשבון נאמנות לטובת המשיבה עד להכרעה בערעור, באשר אין חשש לסולבנטיות של המבקשת.
6 .
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן פסק דין בערעור או החלטה אחרת.
ניתנה
היום, י"ג בחשון התשפ"ב (19.10.2021).
ש ו פ ט