פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק
בג"ץ
5711/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
העותרות:
1. העמותה
למען מדע מוסרי
2. נח - ההתאחדות הישראלית של הארגונים
להגנת בעלי חיים
3. תנו לחיות לחיות
נ ג ד
המשיבים:
1. המועצה
לניסויים בבע"ח
2. שר הבריאות
3. האוניברסיטה העברית בירושלים
4. הוועדה האוניברסיטאית לאתיקה של טיפול
וניסויים בבע"ח
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ו' בכסלו התשס"ג
(11.11.02)
בשם העותרים 1 ו-2:
בשם העותרת 3:
עו"ד ערן לב
עו"ד שגיא אגמון
בשם המשיבים 1 ו-2:
בשם המשיבות 3 ו-4:
עו"ד דינה זילבר
עו"ד רנאטו יאראק
פסק-דין
השופט מ' חשין:
עם פתיחת הדיון היה שיג-ושיח בין בית-המשפט לבין באי-כוח בעלי-הדין, ובמהלך הדברים העלה בית-המשפט הצעה לפיתרון חילוקי הדיעות מחוץ לכתלי בית-המשפט. הצעה זו נתקבלה, לא בלי קשיים, על דעתם של בעלי-הדין, ובית-המשפט הציע כי באי-כוח בעלי-הדין הם-עצמם ינסחו הסכם ביניהם. משלא עלה בידיהם של באי-כוח בעלי-הדין לנסח הסדר מוסכם, ננסח אנו את הדברים על דרך של פסק-דין.
2.קריאה בעתירה ובתשובות המשיבים מעלה כי ניתנו בענייננו שני היתרים לעריכת ניסויים בקופים: היתר אחד (אשר ניתן בשנת 1998) עניינו בתוכנית ניסויים משנת 1997 ובמיסמכים שלפנינו מכונה הוא "היתר 1997" (או "ניסוי 1997"). היתר שני
ניתן ביום 9.7.01 ומכונה הוא "היתר
2001" ( או "ניסוי 2001"). הצו על-תנאי שיצא מלפני בית-המשפט ביום
28.8.2002 נסב אך על היתר 2001, והמשיבים נתבקשו ליתן טעם "מדוע לא יבוטל ההיתר
לביצוע ניסויים בקופים, שניתן למשיבה 3 על-ידי המשיבה 4 ביום 9.7.01".
3. מסתבר כי לאחר יום 9.7.01 נעשו מיקצת ניסויים
בארבעה הקופים נושא הדיון, ונתגלעו חילוקי-דיעות בין בעלי-הדין אם ניסויים אלה
נעשו על-פי היתר 1997 או על-פי היתר 2001. שאם נעשו הניסויים על-פי היתר 1997
מצויים הם ממילא מחוץ למיסגרת הצו על-תנאי ואין הם רלבנטיים לענייננו, ואילו אם
נעשו הניסויים על-פי היתר 2001 מצויים הם במיסגרת הצו על-תנאי. באי-כוח העותרות
טוענים בתוקף כי אותם ניסויים שנעשו לאחר יום 9.7.01 נעשו במיסגרת היתר 2001, ואילו
המשיבים משיבים, גם הם בתוקף, כי ניסויים אלה שהעותרים טוענים בעניינם ואשר נעשו
לאחר יום 9.7.01, נעשו במיסגרת היתר 1997.
4. במהלך השיג-ושיח שהיה בין בית-המשפט לבין
באי-כוח בעלי-הדין אמרנו כי בג"ץ אינו הפורום המתאים להכרעה בשאלה העובדתית
האמורה השנויה במחלוקת בין בעלי-הדין. הצענו אפוא לבעלי-הדין כי חילוקי דיעות אלה
שנתגלעו ביניהם יעלו העותרות לפני ועדת הביקורת אשר תוקם על-פי הוראת סעיף 16 לחוק
צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), תשנ"ד-1994 (
חוק צער בעלי-חיים
), וכי ועדת הביקורת תעיין באלה ותחליט כאשר תחליט.
באי-כוח בעלי-הדין הסכימו להצעתנו, ועתה נעלה את עיקרי ההצעה על הכתב.
5. תחת אשר יבקשו בעלי-הדין את הכרעתנו, יועלו
חילוקי-הדיעות ביניהם לפני ועדת הביקורת אשר תמונה כאמור לעיל. להסרת ספקות נדגיש
ונאמר כי השאלה האחת והיחידה אשר תעלה לפני ועדת הביקורת תהא אם הניסויים שנעשו
בארבעה הקופים נושא הדיון לאחר יום 9.7.01, נעשו במסגרת היתר 1997 – כטענת המשיבים
– או במיסגרת היתר 2001, כטענת העותרות.
6. העותרות תהיינה רשאיות להעלות את טיעוניהן
על הכתב ולהגישם לוועדת הביקורת, והמשיבים או מי מהם יהיו רשאים להעלות את
תשובותיהם על הכתב ולהגישם אף הם לוועדת הביקורת. ועדת הביקורת תקבע, לפי שיקול
דעתה, את לוח הזמנים להגשתם של הטיעונים מזה ומזה, והמשך ההליכים יהיה כאשר תורה
ועדת הביקורת. ועדת הביקורת לא תהא חייבת לשמוע טיעונים על-פה, ובסמכותה יהא
להחליט את אשר תחליט אך על-פי המיסמכים שיוגשו לה. למותר לומר שוועדת הביקורת תהא
רשאית, אם ייראה לה הדבר, להוסיף ולשמוע טיעונים על-פה ולעשות בירורים כטוב
בעיניה. על דרך הכלל כל ההליכים שלפני הוועדה יהיו על-פי החלטתה של הוועדה, ללא
עוררין, ובלבד שתינתן לכל צד מן הצדדים שהות הוגנת להשיב לטענות חברו.
למען הסר ספק ייאמר כי ועדת הביקורת לא
תשב לבירור כסמכותה על-פי הוראת סעיף 16 לחוק צער בעלי-חיים אלא כוועדת בדיקה
שהוסכם עליה בין בעלי-הדין.
ועדת הביקורת תיתן את החלטתה תוך 90 ימים
מיום שיסתיימו הדיונים עם בעלי-הדין.
7. אנו מניחים כי בהכרעתה של ועדת הביקורת (קרא:
ועדת הביקורת בשיבתה כוועדת בדיקה) יבוא הקץ לחילוקי הדיעות בין בעלי-הדין.
8. בכפוף לאמור לעיל אנו דוחים את העתירה
ומבטלים את הצו על-תנאי.
היום, ו' בכסלו תשס"ג (11.11.2002).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ת ש ו פ ט