פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
5711/14 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
מתא ופא
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי- ההנהלה הראשית
2. עו"ד קרן אוגינץ, מנהלת מיוחדת לנכסי החייבת
בקשה לעיון חוזר
החלטה
לפניי בקשה לביטול פסק-הדין מיום 12.11.2014 שבו הוריתי על דחיית ההליך מן הטעם שלא הופקד בו עירבון.
עיינתי בבקשה הלאקונית ולא מצאתי בה טעם מבורר לביטול פסק-הדין. ההליך הוגש ביום 27.8.2014 ועמו הוגשה גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון. בהחלטתי מיום 27.8.2014 אפשרתי למערערת להשלים את בקשתה, ולאחר שעשתה כן, והוגשו גם תגובות מטעם המשיבים, ניתנה, ביום 10.9.2014, החלטה שלפיה אין מקום למתן פטור מלא מהפקדת עירבון, אולם העירבון יועמד על סכום נמוך של 2,500 ₪. עוד נקבע כי על המערערת לבצע את ההפקדה תוך 21 ימים, "שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה".
משלא הופקד העירבון, שיגרה המזכירות לבא-כוח המערערת, ביום 20.10.2014, "הודעה על רישום ההליך לדחייה". בהודעה צוין כי ההליך נרשם לדחייה לפני הרשם ביום 27.10.2014, וכי "אם יש למבקש טענה בנוגע לרישום ההליך לדחייה עליו להגישה לפני המועד האמור". יודגש כי ישנו אישור שהודעה זו נתקבלה אצל בא-כוח המערערת.
המערערת לא הגישה כל הודעה או בקשה בעקבות האמור – ועל כן ביום 12.11.2014 הוריתי על דחיית ההליך. כעת, בבקשה תמציתית כאמור, עותרת המערערת לביטול ההחלטה בנימוק שאי-הפקדת העירבון לא נבעה מזלזול בהחלטות בית המשפט אלא מאי-יכולת כלכלית. המערערת מבקשת לבטל את פסק-הדין וליתן ארכה של 30 ימים להפקדת העירבון.
לא אוכל להיעתר לבקשה כפי שהוגשה. בעל-דין נדרש לעמוד במועדים שנקבעים על-ידי בית המשפט. אם הדבר נבצר ממנו, עליו להגיש מבעוד מועד בקשה להארכת מועד. בהקשר של אי הפקדת העירבון, קיימת הוראה מיוחדת בתקנות המחייבת להתריע לפני בעל-הדין בטרם דחיית ההליך (תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בענייננו, המערערת (המיוצגת על-ידי עורך-דין) לא הפקידה את העירבון במועד שנקבע, לא ביקשה ארכה ואף לא הגישה כל התייחסות בהמשך להודעה ששוגרה אליה בדבר רישום ההליך לדחייה. לכל אלה לא מצאתי כל הסבר בבקשה שלפניי, וברור כי עצם האמירה שהמערערת לא יכלה להפקיד את העירבון, מפאת המצב הכלכלי, אינה מכשירה את ההתנהלות הדיונית.
על כן, לא אוכל להיעתר לבקשה כפי שהוגשה.
ניתנה היום, כ"ד בחשוון תשע"ה (17.11.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם