ע"א 5735/21 מאיר קחטן נ. אהוד ארצי, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטותיו של בית משפט המחוזי מרכז-לוד בהפ"ב 38935-04-11 (השופט י' שפסר , ס"נ) מיום 11.7.2021 ומיום 12.8.2021, שניתנו במסגרת בקשה מספר 85 (להלן: ההחלטות ), אשר הוגשה בד-בבד עם הערעור בעניינן.

2.

עניינו של הערעור באכיפה ומימוש של שעבוד שנרשם לטובת המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק ), בשנת 1980, להבטחת פירעון החובות העסקיים של המבקש והחברות שבשליטתו. במסגרת זו נחתם ביום 10.7.1997 שטר משכנתא על זכויות המבקש במקרקעין הידועים כגוש 7093 חלקה 266 (להלן: הנכס ) – זאת, לצורך הבטחת חובותיו לבנק בסך של 50,370,000 ₪. חובות כאמור לא נפרעו, והמשיב 1 מונה לכונס הנכסים על זכויות המבקש בנכס. ביום 13.11.2020 פרסם המשיב 1 הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס, וביום 27.1.2021 נערכה התמחרות לרכישת אותן הזכויות. המשיבה 3 היא שהציעה את ההצעה הגבוהה בהתמחרות כאמור, בסך של 12,300,000 ₪, וזכתה בהליך הרכישה.

3.

ביום 28.1.2021, לאחר שהושלמה ההתמחרות, ובטרם נשלח מכתב זכייה לזוכה, התקבלה הצעה נוספת לרכישת הזכויות במקרקעין, בסך של 13,530,000 ₪. לאור זאת ביקש המשיב 1 ביצועה של התמחרות מחודשת – ולחלופין, שיאושר לו להכריז על הצעת המציע הנוסף כהצעה הזוכה. בקשה כאמור נדחתה בהחלטת בית משפט קמא מיום 11.7.2021, בסופה קבע בית המשפט כי על "הכונס להשלים את ההתקשרות עם [...] (המשיבה 3 – א.ש.) – הוא המציע הראשון שזכה בהליכי ההתמחרות כדין".

4.

בהמשך לאמור, הגיש המבקש בקשה לבית משפט קמא כי זה יורה על הקפאת הליכי מכירת הנכס עד להכרעה בבקשתו לפדות את זכויותיו בנכס בהתאם לסעיף 13(א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק המשכון ), וזאת בתמורה לסך של 12,300,000 ₪. בקשה כאמור נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 12.8.2021 (להלן: ההחלטה מיום 12.8.2021 ), במסגרתה נקבע, בין היתר, כי: הבנק היה רשאי להסתמך על המצג שהציג המבקש לאורך השנים כי זה לא יתנגד להליכי מימוש הנכסים ששועבדו לטובתו; כי הבקשה לפדות את הנכס בערכי "נטו", להבדיל מקיום החיוב של המבקש במלואו, אינה תואמת את החוק וההלכות החלות בכגון דא – בפרט כאשר עסקינן בנכס מסחרי שאינו משמש למגורים; כי יש מקום להגן על אינטרס ההסתמכות של המציע שזכה בהתמחרות; וכן כי קיים חשד כי הגורם המבקש לממן את פדיון הנכס הוא למעשה גורם המבקש "לעקוף" את הליך ההתמחרות.

5.

ביום 16.8.2021 דחה בית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש ביחס להחלטה מיום 12.8.2021, בקבעו כי "משמדובר בנכס מסחרי שאינו משמש למגורים, אין מקום לכאורה לעיכוב ביצוע. מדובר בנזק הניתן לפיצוי כספי ולא קיים למעשה חשש למצב שבו לא ניתן יהיה לפצות את המבקש ככל שיתקבל ערעורו. על כן מאזן הנוחות אינו נוטה לזכות המבקש, מה עוד שמדובר עתה גם בזכויות צד ג' – הקונה שזכה בהתמחרות, ובנזקים הנגרמים לו באי מימוש זכייתו. משנה תוקף לאמור משמדובר למעשה בבקשה שלישית (!) הנוגעת לרצף החלטות דומות שניתנו על ידי באותם עניינים [...] כשבקשות דומות שהגיש המבקש על שתי ההחלטות הקודמות נדחו על ידי בית המשפט העליון".

6.

בהתאם לכך הגיש המשיב 1 ביום 17.8.2021, בקשה למתן פסיקתא אשר תסמיך אותו לביצוע כל הנדרש לצורך השלמת החתימה על הסכם המכר ביחס לנכס. למרות כל האמור, נעתר בית משפט קמא לבקשת המבקש ועיכב את חתימתו על הפסיקתא המבוקשת עד ליום 22.8.2021 על מנת לאפשר לו להגיש את ערעורו הנוכחי.

7.

במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע, טוען המבקש כי אי-עיכובן של החלטות בית משפט קמא תייתר את ערעורו ותותירו בפני שוקת שבורה באם יתקבל ערעורו. לטענתו, יהא קיים קושי ממשי – ואולי אף בלתי פתיר – להשיב את הגלגל לאחור, כיוון שלא תעמוד לו כל אפשרות להשיב את הנכס לידיו. כמו כן טוען המבקש כי עיכוב החלטות אלו לא יגרום כל נזק לבנק, בוודאי לא לנזק בלתי הפיך. באשר לסיכויי הערעור – טוען המבקש כי אלו גבוהים במיוחד, זאת לאור זכות הפדיון הקיימת לו מכוחו של חוק המשכון; אי הגעה לנקודת ה"אל חזור" ביחס להסכם המכר אל מול המשיבה 3; עמידתו של המבקש על זכות הפדיון לאורך כל הליכי המימוש; ועוד.

8.

להשלמת התמונה יצוין כי בהקשרו של המבקש נידונו ונדחו שתי בקשות דומות במהותן, במסגרת רע"א 3452/21 קחטן נ' בנק הפועלים (7.7.2021) (להלן: עניין קחטן ) (השופט ע' גרוסקופף ),

ו בע"א 5264/21 אילנות בת גלים בע"מ נ' ארצי (28.7.2021) (השופט ע' פוגלמן ).

9.

בקשה זו תלויה על בלימה, ודינה להידחות אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

10.

מבלי להיכנס לסיכויי הערעור – שאיני מעריכם כגבוהים – שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף באופן חד-משמעי לעבר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. כעולה מהחלטת בית משפט קמא מיום 16.8.2021, הנכס נשוא הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע הוא נכס מסחרי שאינו משמש למגורים – ביחס לאלו ההנחה היא כי האינטרס של מבקש הסעד הזמני בו הוא עסקי-כלכלי בלבד. פגיעה באינטרס כאמור ניתנת לפיצוי כספי, ועל כן על-פי רוב לא מדובר באינטרס אשר עלול להיפגע באופן בלתי הפיך (ראו, למשל: עניין קחטן , פסקה 15). המבקש לא הציג כל טענה אשר מצביעה על כך שהנחה זו אינה חלה בעניינו. לזאת אוסיף כי אני רואה טעם רב בדברים שאמר בית משפט קמא בנוגע למצגים שהמבקש הציג לבנק ולהשלכותיהם וכן בנוגע לדרישה שהחייב ישלם את מלוא חובו במסגרת הפדיון.

11.

אי לכך לא מצאתי הצדקה להיענות לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטות קמא.

12.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא בזאת. בשל הגשת בקשה מיותרת וחסרת סיכוי, המבקש יישא בהוצאות בסך 3,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.