רע"א 3452/21 עזרא קחטן נ. בנק הפועלים בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' סגן הנשיאה, השופט יעקב שפסר ) בת"א 13565-02-21 מיום 6.5.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להמשיך בביצוע הליכי כינוס בנכסי המבקשים עד להכרעה בתביעתם. לצד בקשה זו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

העובדות הצריכות לעניין

1.

המבקשים – בני משפחת קחטן וחברות בהחזקתם (להלן: המבקשים ) – ניהלו בעבר עסקים ענפים בתחום הנדל"ן. במסגרת עסקיהם, נקלעו המבקשים להפסדים כספיים ניכרים וצברו חובות של מאות מיליוני ש"ח, לרבות כלפי המשיב 1 – בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק ). אי לכך, בין השנים 2013-2008 ניהלו המבקשים משא ומתן עם הבנק ביחס להחזר חובותיהם, שהוביל לבסוף לחתימה על הסדרי חוב במסגרתם הועמד חובם של המבקשים על סך כולל של כ-285 מיליון ש"ח. משלא עמדו המבקשים בהסדרי החוב, החל הבנק לנקוט בהליכים למימוש הנכסים שהועמדו כבטוחה לחובותיהם (להלן: הליכי כינוס הנכסים ), וזאת באמצעות המשיבים 3-2 – עו"ד אהוד ארצי ועו"ד יעל דאובר (להלן: כונסי הנכסים ).

2.

על רקע זה, במהלך שנת 2020 החלו המבקשים לנהל מגעים עם הבנק לצורך חתימה על הסכם להמחאת חובם והבטוחות לו. בתוך כך, במהלך החודשים יולי-ספטמבר 2020 התנהל משא ומתן בין הבנק לבין קבוצה של שלושה משקיעים, ביניהם מר אורן חלפון (להלן: חלפון ), אשר ביקשו לרכוש את החוב והבטוחות. נוכח חילוקי דעות בין הצדדים, לא הבשיל המשא ומתן לכדי הסכם. בניסיון נוסף להגיע להסכם להמחאת חוב המבקשים, החלו בסוף חודש ספטמבר 2020 להתנהל מגעים בין הבנק לבין משקיעים אחרים – ה"ה חיים וייספיש וישראל שקדי (להלן: וייספיש ושקדי ). ביום 30.12.2020 נקבעה פגישה עם הבנק לחתימה על הסכם להמחאת החוב והבטוחות לו לוייספיש ושקדי תמורת סך של כ-41 מיליון ש"ח (להלן: הסכם המחאת החוב ). ואולם, משהמבקשים לא הגיעו לפגישה, לא נחתם ההסכם – לא באותו מועד ולא בכל מועד אחר. לטענת הבנק, לאחר אותה פגישה הובהר למבקשים כי בכך הסתיים המשא ומתן, שכן הוא לא מוצא לנכון להמשיך לנהל מגעים עם צדדים שלישיים בנוגע להמחאת החוב והבטוחות.

3.

למחרת, ביום 31.12.2020, הגיעו נציגי המבקשים למשרדי הבנק וביקשו להשלים את החתימה על הסכם המחאת החוב, בכפוף לכך שבמקום וייספיש ושקדי יומחה החוב לחלפון (שעל פי הנטען הסכים לתנאי הסכם המחאת החוב). לטענת המבקשים, באותו יום הודיע נציג הבנק לנציגיהם כי מבחינתו העסקה מאושרת ונקבעה פגישת חתימה טנטטיבית ליום 3.1.2021. עם זאת, כאשר הגיעו נציגי המבקשים באותו יום למשרדי הבנק, סירב הבנק לחתום על ההסכם עם חלפון. זאת, שכן לטענתו המגעים שניהלו המבקשים עם חלפון להמחאת החוב נעשו שלא על דעתו, מבלי שזהותו אושרה על ידי הבנק, ולאחר שהבנק כבר הבהיר כי איננו מעוניין עוד בהמחאת חוב המבקשים.

4.

בעקבות זאת, ביום 7.2.2021 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבים לבית המשפט המחוזי, במסגרתה נתבקש להורות על אכיפת הסכם המחאת החוב, ובתוך כך להתיר למבקשים לשלם את התמורה בגין המחאת החוב והבטוחות באמצעות צד ג'. עיקר התביעה בטענה כי הבנק פעל בחוסר תום לב עת סירב להשלים את החתימה על הסכם המחאת החוב מול חלפון, לאחר שכבר הסכים להתקשר בהסכם זהה עם וייספיש ושקדי. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני נגד המשך הליכי כינוס הנכסים (להלן: הבקשה לצו מניעה

זמני ). לטענתם, ככל שימשיכו הליכי כינוס הנכסים הכלולים בהסכם המחאת החוב להתנהל, יהפוך ההליך העיקרי לתיאורטי, שכן לא ניתן יהיה לאכוף את הסכם המחאת החוב. לכך הוסיפו המבקשים כי חלק מהנכסים משמשים כדירות מגורים של אחדים מהמבקשים ובני משפחתם, וכי גם בכך יש כדי להצדיק את קבלת הבקשה. ביום 8.2.2021 נתן בית המשפט צו מניעה ארעי.

5.

ביני לביני, המשיכו כונסי הנכסים לקדם את הליכי הכינוס. כך, ביחס לנכס מקרקעין הידוע כחלק מחלקה 28 בגוש 6665 בכפר שמריהו (להלן: הנכס בכפר שמריהו ) נחתם הסכם עם רוכש ובוצע תשלום ראשון; ביחס לנכס מקרקעין הידוע כחלקות 2-1 בגוש 10818 בשכונת בת גלים בחיפה (להלן: הנכס בבת גלים ) נערכה התמחרות והוגשה בקשה לאישור הזוכה אשר הפקיד תשלום ראשון בקופת הכינוס; ביחס לנכס מקרקעין הידוע כחלקה 266 בגוש 7093 ברחוב בן-שמן בתל אביב-יפו (להלן: הנכס בבן שמן ) נערכה התמחרות ושני מציעים הפקידו בטוחות להבטחת הצעתם; וביחס לנכס מקרקעין הידוע כחלקה 196/4 בגוש 7139 בבת-ים (להלן: הנכס בבת-ים ) ניתן צו כינוס במסגרת הוצאה לפועל, והוגשה בקשה למתן צו פינוי. להשלמת התמונה, יצוין כי למעט הנכס בבת-ים, בו גרים מזה שנים אמו של מר ארי קחטן (המבקש 19, להלן: ארי ), אחותו ושלושת ילדיה, יתר הנכסים האמורים הם נכסים מסחריים שאינם משמשים למגורים. עוד יצוין כי פרט לנכסים האמורים, ישנם שמונה נכסים נוספים שביחס אליהם טרם בוצעו פעולות למימוש, כאשר שניים מהנכסים הללו משמשים למגורי מי מהמשיבים ובני משפחתם.

החלטת בית המשפט קמא

6.

לאחר שבית המשפט קמא קיים שני דיונים בבקשה לצו מניעה זמני, דחה ביום 6.5.2021 את הבקשה. בנמקו את החלטתו, התייחס בית המשפט לסיכויי התביעה ולמאזן הנוחות. אשר ל סיכויי התביעה , מצא בית המשפט כי אלו אינם מן המשופרים. בתוך כך, ציין בית המשפט כי במהלך בירור הבקשה הסתבר שבניגוד לבקשתם המקורית של המבקשים, שבמוקדה חתימה על הסכם המחאת חוב עם חלפון, כעת הם מעוניינים שהסכם המחאת החוב ייחתם מול משקיע אחר – מר יצחק אילוז (להלן: אילוז ). בית המשפט סבר כי יש בכך משום הרחבת חזית אסורה ובקשת סעד שלא נתבע, וכי אלו מטילים ספק בקיומן של ראיות לכאורה לעילת התביעה. עוד הוסיף בית המשפט כי חרף טענות המבקשים, קיים ספק רב כי הבנק אכן גמר בדעתו להתקשר בהסכם המחאת החוב בתצורתו האמורה. בהקשר זה, ציין בית המשפט קמא כי בניגוד לטענת המבקשים, לפיה מבחינת הבנק אין חשיבות לזהות הצד השלישי עמו ייחתם הסכם המחאת החוב, הבנק הציג טעמים ענייניים בדבר חשיבות זהותו של אותו צד שלישי, לרבות הצורך לוודא כי יוכל לעמוד בהתחייבויות עתידיות מכוח ההסכם. בית המשפט קמא סבר גם כי לאור עקרון חופש החוזים, שבבסיסו החופש לבחור לא רק את סוג החוזה הרצוי אלא גם את זהות הצד שכנגד, סיכויי התביעה להתקבל נמוכים. לבסוף, ציין בית המשפט כי אף בהנחה שטענות המבקשים בדבר חוסר תום לבו של הבנק תתקבלנה, ספק אם הסעד הראוי בנסיבות העניין הוא אכיפת הסכם המחאת החוב.

אשר ל שיקולי מאזן הנוחות , מצא בית המשפט קמא כי אלו מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה, וזאת למעט ביחס לנכס בבת-ים. לעניין זה, ציין בית המשפט כי מרבית הנכסים שהועמדו כבטוחה לחוב המבקשים כלפי הבנק הם נכסים מסחריים. משכך, הנזקים שייגרמו למבקשים ככל שלא יינתן צו מניעה זמני נמוכים בהשוואה לנזקי הבנק, שמצוי בשלבים מתקדמים של הליכי הכינוס ביחס לחלק מהנכסים, וממילא ניתן יהיה לפצות את המשיבים על נזקים אלו בכסף. בית המשפט אף עמד על כך שקיימים צדדים שלישיים שעלולים להינזק ממתן צו המניעה הזמני המבוקש, לרבות הזוכים בהליכי ההתמחרות שהתקיימו ביחס לחלק מהנכסים (הנכס בכפר שמריהו, הנכס בבת גלים והנכס בבן שמן). לעומת זאת, ביחס לנכס בבת-ים, מצא בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות מצדיק את קבלת הבקשה על אף סיכויי התביעה הנמוכים, וזאת מאחר שמדובר בנכס המשמש למגוריהם של בני משפחתם של המבקשים (אמו, אחותו ושלושת אחייניו של ארי), אשר מימושו צפוי לגרום להם נזק בלתי הפיך. משכך, החליט בית המשפט קמא ליתן צו מניעה זמני ביחס לנכס זה בלבד.

7.

בשולי החלטתו, ציין בית המשפט קמא כי במסגרת הדיונים שנערכו בבקשה לצו מניעה זמני העלו המבקשים טענה לפיה קיימים נכסים נוספים שנכללו בבקשה ומשמשים למגורים, ובכלל זאת נכס מקרקעין המוכר כחלקה 382/15 בגוש 6142 ברמת-גן (להלן: הנכס ברמת-גן ), ונכס מקרקעין המוכר כחלקה 218/83 בגוש 6631 בשכונת רמת אביב ג' בתל-אביב (להלן: הנכס ברמת אביב ). עם זאת, בית המשפט קמא קבע כי טענות המבקשים לעניין זה לא הוכחו במידה מספקת.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

8.

לצד בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בהחלטתי מיום 19.5.2021, הוריתי על מתן צו ארעי לפיו ימנעו המשיבים מהמשך מימוש הנכסים נושא בקשת רשות הערעור עד למתן החלטה אחרת.

טענות הצדדים

9.

במסגרת בקשתם, חוזרים המבקשים על עיקר טענותיהם בפני בית המשפט קמא. בתמצית, טוענים המבקשים כי הסכם המחאת החוב אותו הם מבקשים לאכוף זהה בתנאיו להסכם עם וייספיש ושקדי עליו הסכים הבנק לחתום, וזאת למעט זהותו של הגורם המממן. לשיטתם, זהות הגורם המממן איננה רלוונטית לבנק, ולכן חזרתו של הבנק מהסכמתו לחתום על הסכם המחאת החוב נגועה בחוסר תום לב קיצוני, המצדיק סעד של אכיפה. בהקשר זה, נטען כי ממילא איתנותו הפיננסית של אילוז כבר נבדקה על ידי הבנק במסגרת מגעים קודמים שהתקיימו עמו. משכך, נטען כי שגה בית המשפט קמא בקבעו כי סיכויי התביעה להתקבל נמוכים. כן טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא בקבעו כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. בנוסף, שבו המבקשים וטענו כי אי-קבלת הבקשה לצו מניעה זמני תביא לכך שהנכסים העומדים בבסיס הסכם המחאת החוב ימומשו, באופן שימנע את אכיפתו ויאיין את ההליך העיקרי. כן נטען כי למצער היה על בית המשפט קמא ליתן צו מניעה זמני גם ביחס לנכס ברמת-גן שבבעלות מר איתן קחטן (המבקש 20) ואשר בו מתגורר אביו בן ה-88, מר עזרא קחטן (המבקש 1, להלן: עזרא ) עם משפחתו; ולנכס ברמת אביב שבבעלות חברת חמדת ציון בע"מ (המבקשת 6. להלן: חמדת ציון ) ומשמש למגוריהם של ארי ומשפחתו.

10.

הבנק מצדו סומך ידיו על החלטת בית המשפט קמא, וחוזר על הנמקותיה. בתוך כך, נטען כי הסעד המבוקש – אכיפת הסכם המחאת חוב עם אילוז או עם צד ג' ערטילאי אחר – הוא סעד שכלל לא נתבע ומהווה הרחבת חזית אסורה. ממילא, טוען הבנק, הראיות שהציגו המבקשים בתמיכה לטענה כי הוא הסכים כביכול להתקשר בהסכם עם צד ג' אחר, שאינו וייספיש ושקדי, נסתרו כולן במסגרת ההליך קמא. אשר לטענות המבקשים ביחס למאזן הנוחות, נטען כי במסגרת ההליך קמא המבקשים כלל לא התייחסו לנכס ברמת-גן ולנכס ברמת אביב כדירות מגורים פרטיות. לעניין הנכס ברמת אביב, טוען הבנק כי מדובר בנכס עסקי בבעלותה הבלעדית של חברת חמדת ציון, שהועמד כבטוחה בגין הלוואה שנטלה החברה מהבנק. משכך, אין מדובר במימוש דירת מגורים. בהקשר זה, מוסיף הבנק כי במסגרת הליך הוצאה לפועל שמתנהל ביחס לנכס ברמת אביב (תיק הוצל"פ מס' 01-18340-14-6), נדרש ארי, כמי שמתגורר בנכס, להעביר לכונסת הנכסים של הנכס (המשיבה 3) דמי שכירות בגין מגוריו. ואולם, הלה מפר החלטה זו, ואינו משלם אפילו את תשלומי הארנונה בגין הנכס. אשר לנכס ברמת-גן, מציין הבנק כי כלל לא ננקטו הליכי מימוש ביחס אליו. נוכח דברים אלו, סבור הבנק כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

11.

ביום 1.7.2021 קיימתי דיון במעמד הצדדים במסגרתו שבו הצדדים בעל-פה על עיקרי טענותיהם. ניסיונות להגיע לפשרה מוסכמת בין הצדדים לא צלחו, וזאת בעיקר על רקע היעדר נכונות של הבנק להמשיך ולנהל משא ומתן עם המבקשים להמחאת החוב והבטוחות לו. עם זאת, במסגרת הדיון הודיע הבנק כי הוא מסכים שלא לפתוח בהליכי מימוש גם ביחס לנכס ברמת-גן, וזאת עד למתן פסק-דין בהליך העיקרי. אשר לנכס ברמת אביב, ציין הבנק כי לאחרונה הגיש ארי בקשה לקיים דיון בדיור חלוף, וכי אין הוא רואה הצדקה למתן צו מניעה זמני ביחס אליו בהיותו נכס המצוי בבעלות חברה.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, למעט ביחס לנכס ברמת-גן (כמפורט בפסקה 16 להלן). הלכה ידועה היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות למתן סעדים זמניים, וזאת לאור יכולתה להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מהצדדים. על כן, ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 4152/21 חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ , פסקה 10 (1.7.2021) (להלן: עניין חלפון ); רע"א 343/21 יפרח נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 7 (9.5.2021)). סבורני כי ענייננו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

13.

כידוע, שני שיקולים עיקריים מנחים את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני: סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד (ראו: עניין חלפון , בפסקה 11; רע"א 4643/20 שטרן נ' חברות בנק הדואר בע"מ , פסקה 4 (8.7.2020)). בענייננו, בית המשפט קמא נתן דעתו לכל אחד מן השיקולים האמורים, והגיע למסקנה כי אלו מטים את הכף לטובת דחיית הבקשה, למעט ביחס לנכס בבת-ים. מסקנה זו מקובלת עלי בעיקרה.

14.

אשר לסיכויי התביעה , מבלי לטעת מסמרות, סבורני כי צדק בית המשפט קמא בקבעו כי אלו אינם מן המשופרים. כמפורט לעיל, בקשת המבקשים לצו מניעה זמני נועדה להבטיח כי ככל שתתקבל תביעתם לאכיפת הסכם המחאת החוב, תיוותר מצבת הנכסים הנכללת במסגרתו בעינה באופן שיאפשר את אכיפתו. ואולם, כפי שציין בית המשפט קמא, אף אם תתקבל טענת המבקשים כי הבנק נהג בחוסר תום לב במשא ומתן עמם, ספק אם יהיה בכך כדי להצדיק מתן סעד של אכיפה, המחייב את הבנק להתקשר בהסכם המחאת החוב. זאת, שכן סעד זה שמור למקרים חריגים בלבד בהם קיימים די נתונים כדי לקבוע כי אלמלא חוסר תום הלב היה נכרת חוזה (רע"א 5741/19 מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן החיים נ' חוג ידידי המדרשיה בישראל , פסקה 9 (11.9.2019); ע"א 8143/14 חלפון נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , פסקאות 16-15 (29.1.2017)). ספק אם זהו המצב בענייננו, במיוחד על רקע השינויים שחלו בזהות הצד שלישי עמו אמור הבנק, לשיטת המבקשים, להתקשר בהסכם המחאת החוב. ודוק, בשונה מהמחאת זכות, אשר אינה טעונה במקרה הרגיל את הסכמת החייב (ראו סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק )), המחאת חבות טעונה הסכמת הנושה (ראו סעיף 6 לחוק), וזאת מאחר שזהות החייב החלופי היא עניין שלנושה אינטרס מהותי בו (ראו: שלום לרנר "המחאת חיובים" דיני חיובים – חלק כללי 21, 47-46 (דניאל פרידמן עורך, 1994)).

15.

גם ביחס לשיקולי מאזן הנוחות , תמים דעים אני עם בית המשפט קמא כי אלו מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה ביחס לרוב הנכסים. כידוע, במסגרת שקילת בקשה למתן סעד זמני יש להבחין בין נכס מקרקעין המשמש למגורים לבין כזה המשמש למסחר או להשקעה – בעוד שלגבי נכס מהסוג הראשון תיטה הכף לטובת קבלת הבקשה נוכח ההשלכות הבלתי הפיכות הכרוכות בפינוי אדם מבית מגוריו, הרי שביחס לנכס מהסוג השני ההנחה היא כי האינטרס של מבקש הסעד הזמני בו הוא עסקי-כלכלי בלבד וניתן לפיצוי כספי, ולכן ככלל אין הצדקה להיענות לבקשה (ראו למשל: עניין חלפון , בפסקה 13; רע"א 605/19 ידען נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 11 (18.4.2019); רע"א 4417/18 בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 28 (3.12.2018)). בענייננו, המבקשים אינם מכחישים כי מרבית הנכסים שהועמדו כבטוחה לחובם כלפי הבנק, ונכללו בבקשה לצו מניעה זמני, הם נכסים מסחריים, ולכן הנזק שעלול להיגרם להם בגין מימושם ניתן לפיצוי כספי. משכך, בדין קבע בית המשפט קמא כי אין הצדקה להורות על צו זמני האוסר על מימושם של נכסים אלו. יתרה מכך, אף אם בסופו של יום תתקבל טענת המבקשים כי יש לאכוף את הסכם המחאת החוב, הכולל בתוכו גם את תחימת חובם לבנק לסכום של כ-41 מיליון ש"ח, לא יהיה כל קושי להביא גם היבט זה של העסקה בחשבון ולשקללו בתוך הפיצוי הכספי, ככל שהדבר יידרש בסיומו של ההליך.

16.

להבדיל, ביחס לנכס בבת-ים אשר משמש למגורים, קבע בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים באופן שמצדיק את קבלת הבקשה. מסקנה זו מוצדקת אף היא והבנק לא ביקש כי אתערב בה. עם זאת, סבורני כי יש מקום להחיל קביעה דומה גם ביחס לנכס ברמת-גן. זאת, הואיל ובמסגרת ההליכים שהתקיימו לפניי הובהר כי מדובר בנכס בבעלות פרטית המשמש למגוריו של עזרא ומשפחתו, וממילא הבנק הסכים להימנע מביצוע פעולות למימושו עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. אשר לנכס ברמת אביב, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא – בשונה מהנכס ברמת-גן, מדובר בנכס המצוי בבעלות חברה שהועמד כבטוחה להלוואה שנלקחה על ידה, ואשר ארי מתגורר בו ב שכירות . בנוסף, כאמור לעיל, ביחס לנכס זה מתקיימים הליכים בין הצדדים בהוצאה לפועל, לרבות בקשה לדיון בדיור חלוף, במסגרתם יוכל כל אחד מהצדדים לעמוד על זכויותיו.

17.

סוף דבר : דין בקשת רשות הערעור להידחות, פרט לעניין הנכס הידוע כחלקה 382/15 בגוש 6142 ברמת-גן, אשר ביחס אליו ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על ביצוע הליכי כינוס עד למתן פסק דין בהליך העיקרי, וזאת בנוסף לצו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט קמא ביחס לנכס בבת-ים. הערבויות שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 6.5.2021 כתנאי למתן צו המניעה הזמני ביחס לנכס בבת-ים ישמשו גם להבטחת הנזקים העלולים להיגרם לבנק מצו המניעה הזמני ביחס לנכס ברמת-גן. ניתנת למבקשים ארכה של 21 יום להפקדת הערבויות האמורות, אחרת יפקעו שני צווי המניעה הזמניים הללו. לאור האמור, ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שנלוותה לבקשת רשות הערעור. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 19.5.2021 מבוטל בזאת. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.