ע"א 5750/14 הדר חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.

בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בירושלים (השופטת א' דודקביץ ) בת"א 34734-03-11, מיום 28.7.2014 , על פיו חויבו המבקשים לשלם למשיבות סך של 3,055,952 ש"ח.

רקע והליכים

2.

המשיבה 1 (להלן: המשיבה ), ילידת 26.1.1998, נפגעה בתאונת דרכים ביום 7.12.2001, ברכב בו נהג אביה. במהלך הנסיעה התנגש הרכב בו נהג האב ברכב אחר והמשיבה נזרקה דרך החלון ואיבדה את הכרתה. בשנת 2005 הגישה המשיבה את תביעתה נגד המבקשים 1 ו-2. ביום 18.7.2011 הודו המבקשים בחבותם לפצות את המשיבות בגין הנזקים שנגרמו להן בעטיה של התאונה. השאלה שנותרה במחלוקת היא שאלת גובה הנזק.

3.

כאמור, ביום 28.7.2014 חייב בית המשפט המחוזי את המבקשים לשלם למשיבות סך של 3,055,952 ש"ח.

4.

המבקשים ערערו לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפניי.

הבקשה

5.

בבקשה עותרים המבקשים לעיכוב סך של 1,000,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עורך דין, סכום כולל של 1,153,400 ש"ח.

6.

המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור שלהם גבוהים. לשיטתם, שגה בית המשפט המחוזי בפוסקו למשיבות סך של 1,300,000 ש"ח בגין עזרה לזולת, לאחר שקבע בפסק דינו כי המשיבות לא הוכיחו כל טענה בדבר ההפסדים הנטענים בראש נזק זה. לטענתם, הסכום שנפסק בנסיבות אלו מוגזם ומופרז. כך גם לגבי הסכום שנפסק בגין הוצאות רפואיות בסך 150,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה לא קיבלה כל טיפול רפואי מחוץ למסגרת הרפואה הציבורית והסיכויים שהמשיבה תקבל את הטיפולים המומלצים הם קלושים. עוד טוענים המבקשים, כי הפיצוי שפסק בית המשפט המחוזי הוא בבחינת "מתנה" למשיבות, שכן, לנוכח התשתית הראייתית שהונחה לא היה מקום לפסוק סכומים אלה.

7.

עוד טוענים המבקשים, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה על הקפאת סכומים, על מנת להבטיח שהמשיבה 1 לא תזכה בכפל פיצוי. זאת, לנוכח הצהרת בא כוחה בעניין כוונתה להגיש ערר על החלטת המטה לביטחון לאומי שלא הכיר בתביעתה לקבלת גמלת ילד נכה, וכן עבור האפשרות שתגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית.

8.

באשר למאזן הנוחות, המבקשים טוענים כי למשיבות לא ייגרם כל נזק מקבלת הבקשה. לטענתם, הסכומים שנפסקו צופים פני עתיד והמשיבה 1 עצמה עודנה קטינה המצויה במסגרת של חינוך מיוחד לעוד כחמש שנים לפחות, ואיננה מצויה במסגרת טיפולים רפואיים מעבר לאלו הניתנים לה במסגרת זו. מנגד, קיים סיכון שלמבקשים ייגרם נזק בכך שהשימוש שייעשה בכספים לא יהא לטובת המשיבה 1 או הטיפול בה, אלא לצרכי משפחה אחרים. לטענת המבקשות יהיה בכך כדי להקשות על השבת המצב לקדמותו.

תגובת המשיבות

9.

המשיבות סבורות כי טענות המבקשים טענות בעלמא הן, אשר אינן מגובות בפסיקה רלוונטית ואינן מצביעות על נימוקים מבוססים לכך שקיים סיכוי טוב לזכייה בערעור. ניכר כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא רק שלא היטיב עימהן, אלא לטעמן אף קיפח אותן ופסק להן פיצויים על הצד הנמוך או לכל היותר הסביר בלבד.

10.

באשר למאזן הנוחות, טוענות המשיבות, כי לא הונחה התשתית הראייתית הדרושה כדי להוכיח כי מצבן הכלכלי של המשיבות יסכל אפשרות גבייה אם יזכו המבקשים בערעורם. המבקשים צירפו תצהיר סתמי, חסר תוכן מהותי, המונח על אדני שווא ואינו מפנה כלל, לכל הפחות, לכל ראיה עניינית, מבוססת וקונקרטית בתיק, המצביעה על מצבן הכלכלי של המשיבות. יתרה מכך, מאחר שעסקינן בפיצוי לקטינה, ממילא הסכום שנפסק יופקד בחשבון נאמנות על שמה, עובדה המאיינת סיכון כלשהו למבקשים.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק הדין שעליו הוגש הערעור, בנימוקי הערעור ובתגובת המשיבות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

12.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין, הינה הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה, בעצם הגשת ערעור אין כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק דין שעליו מערערים. על כתפי המבקש מונח הנטל להוכיח כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לא כל שכן, כאשר מדובר בפסק דין כספי, אז רובץ על המבקש נטל מוגבר להוכיח כי מימוש פסק הדין יעורר קושי ניכר בהשבת המצב לקדמותו או לחלופין יגרום לו נזק בלתי הפיך (ראו למשל, ע"א 1264/11 לוין נ' זוהר

(11.5.2011)).

בין שני תנאים אלו קיימים יחסי גומלין, כך שככל שסיכויי הערעור טובים יותר פוחת משקלו של מאזן הנוחות ולהפך (ע"א 879/14 נחשון נ' נחשון , פסקה 4 להחלטתו של השופט ע' פוגלמן (26.3.2014) ).

13.

בנסיבות המקרה שלפנינו, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, סבורני כי סיכויי הערעור אינם טובים במיוחד. ניכר כי הסכומים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי בראשי הנזק של עזרה לזולת והוצאות רפואיות אינם מוגזמים ומסתמכים על חוות הדעת של המומחים. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אף אם בעברה לא עשתה המשיבה שימוש רב בטיפולים אשר אינם בסל הבריאות, ניכר כי בחייה הבוגרים יהיה עליה להתמודד עם מכשולים חדשים המצדיקים את הסכומים אשר נפסקו לטובתה.

14.

באיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיבות בעיכוב ביצוע החיוב הכספי לבין הנזק שייגרם למבקשים אם לא יעוכב התשלום הכספי, שוכנעתי כי ידן של המשיבות על העליונה. החשש שמא המשיבות תעשנה שימוש בכספי הפיצוי אשר נפסקו עד למתן פסק דין בערעור אינו ממשי, שהרי מדובר בקטינה ולפיכך סכום הפיצוי שנפסק יופקד בחשבון נאמנות על שמה. כבר נפסק בעבר כי גם באותם מצבים בהם חברות הביטוח מבקשות לעכב אך חלק מן הסכום שנפסק, בקשה "שממבט ראשון היא שובת לב... גם באלה יש להוכיח כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות מטים את הכף לטובת עיכוב ביצוע חלקי או מלא" (ראו: ע"א 5662/12 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אל שמאלי , בפסקה 6 (24.10.2012)). זוהי זכותן של המשיבות ליהנות מזכייתן באופן מיידי.

סוף דבר, הבקשה נדחית.