ע"א 5754/14סמדר חודרה נ. ויקטור בובליל

בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית כנגד שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט של פשיטת רגל ביום 20.7.2014. בגדר ההחלטה הראשונה דחה בית המשפט בקשה מטעם המבקשת (הנושה) למתן צו כינוס כנגד המשיב (החייב) (להלן: ההחלטה הראשונה ) . בו ביום הגישה המבקשת "בקשה נוספת למתן צו כינוס", אשר נדחתה אף היא (להלן: ההחלטה השנייה ) . יצוין, כי במסגרת הליכי פשיטת הרגל ניתנו החלטות קודמות הנוגעות לעניין, ואולם איני רואה מקום לפרטן.

כאמור בהחלטתי מיום 30.3.2015, התיק הובא לפניי ביום 29.3.2015 לצורך הכרעה בשאלת סיווגו. בהחלטה האמורה ביקשתי מן הצדדים ומן הכונס הרשמי להתייחס

לשאלת אופן ההשגה הנכון על כל אחת משתי ההחלטות מושא ההליך; כמו גם לשאלת צירופו של הכונס הרשמי כמשיב נוסף להליך. מתגובות המבקשת והכונס הרשמי עולה, כי הם סבורים שנתונה למבקשת זכות ערעור על כל אחת מן ההחלטות האמורות, וכן שיש לצרף את הכונס כמשיב נוסף להליך. התיק המתין לתגובתו של המשיב, ומשזו בוששה להגיע הובא לפניי לשם מתן החלטה.

לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על שינוי סיווגו של הליך זה כך שהוא יידון כערעור בזכות.

כידוע, החלטה הדוחה בקשה למתן צו כינוס מהווה "צו בפשיטת רגל" בהתאם לסעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, אשר הערעור עליו הינו בזכות (ראו, בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה , פ"ד מו ( 2) 749 (1992); ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל

(מהדורה שלישית, 2010) , עמ' 38). משכך, ובשים לב לנסיבות העניין, לא יכול להיות ספק כי נתונה למבקשת זכות ערעור על ההחלטה הראשונה. באשר להחלטה השנייה: הן המבקשת והן הכונס הרשמי מתייחסים להחלטה זו כהכרעה בבקשה נוספת וחדשה למתן צו כינוס, וכך אכן הוכתרה הבקשה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי. סיווג זה אינו מובן מאליו, והלכה למעשה ניתן היה לראות בבקשה מושא ההחלטה השנייה כמעין בקשה לעיון חוזר, על כל המשתמע מכך לענייננו (יצוין, כי בית המשפט המחוזי ראה בבקשה משום ניסיון לערער על ההחלטה הראשונה, כעולה מן הרישא של ההחלטה השנייה). ואולם, עיון בהחלטה השנייה מעלה כי בית המשפט המחוזי השלים במסגרתה את נימוקיו לאי מתן צו הכינוס בגדר ההחלטה הראשונה. במילים אחרות, בית המשפט עצמו יצר זיקה ברורה של השלמה בין שתי ההחלטות, ומבחינה זו ניתן לראות בהן - לצורך ההליך הערעורי - כמקשה אחת. ואכן, הכללת ההשגה על ההחלטה השנייה בגדר הערעור על ההחלטה הראשונה, תאפשר לערכאת הערעור להכריע באופן אפקטיבי במכלול הסוגיות שעל הפרק.

אשר על כן, מורה אני כי סיווגו של ההליך שבכותרת ישונה לערעור בזכות, על כל המשתמע מכך . המבקשת תשלם את הפרש האגרה תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו. כמו כן, בשים לב לאמור בתגובות שלפניי יצורף הכונס הרשמי כמשיב נוסף להליך. בנסיבות העניין ולאור משך הזמן אשר חלף מעת הגשת ההליך, תינתן לו קדימות בעת קביעתו לדיון, הכול בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.