ע"א 5839/99 חפציבה חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ. יחדיו חברה לבנין בע"מ

1.כנגד המבקשת ניתן בבית המשפט המחוזי, פסק-דין המחייב אותה לשלם למשיבים סכום של 200,312 ש"ח בתוספת הצמדה, ריבית, והוצאות משפט. המבקשת עתרה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הסכומים המתחייבים על-פי פסק הדין, שהגיעו באותה עת לסך של 500,000 ש"ח.

ביום 25.11.99, הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע תשלום מחצית מהסכום האמור (להלן: המחצית הראשונה), ואולם, המשיך וקבע כי:

"צו עיכוב הביצוע יפקע, אם ימציאו המשיבים למזכירות בית המשפט בתוך 14 יום מיום קבלת החלטה זו ערבות בנקאית בסכום של 250,000 ש"ח, צמודת מדד וללא הגבלת זמן, המבטיחה למבקשת תשלום כל סכום שיופחת בערעור מסכום פסק הדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עד כדי סכום הערבות. חובתם של המשיבים להפקיד ערבות בנקאית כזאת כתנאי לפקיעת צו עיכוב הביצוע, מותנית בכך שהמבקשת תפקיד בתיק בית המשפט בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו כתב התחייבות לפיצוי המשיבים בגין עמלת הבנק בשל מתן הערבות הבנקאית במקרה ויידחה הערעור, או אם יתקבל הערעור, בגין העמלה עבור מותר סכום הערבות על הסכום שיופחת על ידי ערכאת הערעור מסכום פסק הדין".

הטעם העיקרי עליו סמך בית המשפט המחוזי את החלטתו לעכב ביצוע מחציתו של הסכום שנפסק לטובת המשיבים, היה קיומו של חשש לקשיים בגביית הסכומים, באם יתקבל הערעור שתגיש המבקשת לבית משפט זה. חשש זה התבסס, לדעת בית המשפט, על יתרות החובה של המשיבה 1 בחשבון הבנק ועל העדרם של נכסים פנויים בידי המשיבה 1, העשויים לשמש כבטוחה להחזר הסכומים שנפסקו. בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע תשלום המחצית השניה של הסכום שנפסק בפסק הדין (להלן: המחצית השנייה), נדחתה על ידי בית משפט זה ואין חולק על כך, שאותה מחצית, שולמה למשיבה על ידי המבקשת.

2.דא-עקא, כתב התחייבות, כאמור בסיפא של החלטת בית המשפט המחוזי, לא הופקד על-ידי המבקשת. את מחדלה זה מסביר בא כוח המבקשת בכך שלא שת ליבו לאותה פסקה המתנה את הפקדת הערבות הבנקאית על-ידי המשיבה, בהפקדה נגדית של כתב התחייבות בתיק בית המשפט.

בשל כך, פתחו המשיבים בהליכי הוצאה לפועל בגין המחצית הראשונה שתשלומה עוכב בהחלטת בית המשפט המחוזי. המבקשת מצידה, חשה ופנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה להשהות הליכים אלו.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וזאת מהטעם כי המבקשת לא תמכה את הבקשה בתצהיר המפרט את הסיבות בגינן לא הופקד כתב התחייבות בבית המשפט.

3.היום, פונה המבקשת, בשנית, לבית משפט זה, בבקשה "לקיום צו עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין" ולהשהיית הליכי ההוצאה לפועל. ביום 21.4.2000, הוריתי על עיכוב ביצוע תשלום המחצית הראשונה עד להכרעה בבקשה זו. בינתיים הוגשה תגובה כתובה לבקשה, מטעם המשיבים.

בבקשה הנוכחית, חוזרת המבקשת ומסבירה כי מקור מחדלה בכל הכרוך בהפקדת כתב ההתחייבות בטעות בתום לב של בא כוחה. טענה זו נתמכת כיום בתצהיר המצורף לבקשה. המבקשת מוסיפה כי מכל מקום, אין בהפקדת כתב ההתחייבות כדי לגרוע מתוקפו או להתלות את עיכוב הביצוע שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 25.11.1999. המבקשת אף מוכנה להמציא תשלום ערבות בנקאית בגובה המחצית השניה של פסק הדין, על מנת שיעוכב ביצועה של המחצית הראשונה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה כפי שזו נוסחה על-ידי המבקשת, אינה מתיישבת עם סדרי הדין הראויים. היא מוסיפה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי שעל פיה עוכב ביצוע תשלום המחצית הראשונה, ניתנה על סמך הנסיבות כפי שהיו לפני חמישה חודשים, וכי כיום, אין מקום ליתן עיכוב ביצוע על סמך הממצאים, שנסמכו על אותן הנסיבות, "שלבטח השתנו". בנוסף היא סבורה, כי לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל מחמת העדר תצהיר, אין מקום כיום להושיט למבקשת סעד.

4.כאמור, בהחלטתו מיום 25.11.1999, קבע בית המשפט המחוזי, על סמך הראיות שהונחו לפניו, כי למשיבה יתרת חובה בבנק ואין לה נכסים פנויים העשויים לשמש כבטוחה. בית המשפט מצא כי השבת הסכומים על ידי המשיבה למבקשת, אם זו תזכה בערעור - " גם אם היא איננה בלתי אפשרית, עשויה להתקל, לפחות בחלקה, בקשיים ניכרים".

עיכוב הביצוע עומד, על כן, על רגליו, הוא ונסמך על קשייה הכלכליים של המשיבה. הוא אינו מותנה בשאלת הבטוחה לערבות בנקאית אותה רשאית המשיבה להפקיד כחלופה לעיכוב הביצוע. מכל מקום ראוי היה להתיר למבקשת להמציא את כתב ההתחייבות אותו חוייבה להפקיד גם במועד מאוחר יותר.

אשר על כן ישאר על כנו הצו לעיכוב ביצוע מחצית מסכום פסק הדין, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. "כתב ההתחייבות שכנגד" כפי שציווה עליו בית המשפט המחוזי יופקד על ידי המבקשת בתוך 10 ימים.