ע"א 5871/09 עו"ד אריק ארץ נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (השופטת מ' שריר ) מיום 5.7.2009 בבש"א 217536/09 בת"א 156428/09, לפיה דחה בית המשפט בקשה לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

המערער הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה. המשיבה הפנתה שאלון למערער. המערער ביקש לפסול את השאלון. לאחר קבלת תגובת המשיבה לבקשה ותשובת המערער הורה בית המשפט ביום 9.6.2009 כי המערער ישיב על השאלון וכי ליד כל שאלה שיסרב להשיב עליה ינמק מדוע. בית המשפט הוסיף כי " קשה שלא לתמוה, לאור התנהלות המבקש, כי בכוונתו להערים קשיים ולנסות להסתיר מידע רב ככל שניתן ". על החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בד בבד ביקש כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו. את בקשתו ביסס על ההתבטאות האמורה של בית המשפט קמא, המעלה, לדעתו, חשש כבד לדעה מוגמרת כלפי המערער, עוד בטרם סיום ההליכים המקדמיים בתיק.

2.

בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט הזכיר את ההליכים הקודמים בתיק בהם ביקש המערער לצמצם את היקף השאלון ולהגביל את טופס הויתור על סודיות רפואית. בית המשפט

קבע כי התבטאותו האמורה התייחסה להתרשמות בית המשפט מהתנהלות המערער בהליכים המקדמיים ולתמיהה העולה ממנה, בתקווה כי בא כח המערער יבין כי התנהלות זו אינה לטובת מרשו ועוד קבע כי אמירה זו אינה מהווה קביעה או נעילת דעה מצד בית המשפט כנגד המערער.

מכאן הערעור שבפניי.

3.

המערער טוען בערעורו כי התבטאויות בית המשפט בהחלטה מיום 9.6.2009 ובהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות מביאות למסקנה כי דעת בית המשפט נעולה וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים כלפיו. המערער טוען כי הגיש בקשות לגיטימיות הקשורות לדיני הראיות וכי לא היה מקום להסיק מהן כי המערער מנסה להסתיר מידע. לטענתו, עולה מהחלטות בית המשפט התרשמות שלילית כלפי המערער ולכן חששו של המערער כי בית המשפט גיבש כלפיו עמדה מוגמרת הינו סביר והגיוני. לדעתו, מאחר וטרם התקיים קדם משפט בתיק לא ייגרם כל סרבול בהליך המתנהל אם יתקבל ערעורו.

4.

המשיבה מבקשת לדחות את הערעור. לדעתה, הערעור נובע מחוסר שביעות רצון המערער מאופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט ומהחלטותיו, ואולם אין בו כדי לבסס עילת פסלות. המשיבה מפנה לדברי בית המשפט בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסלות לפיהם אין בהתבטאויותיו משום הבעת עמדה סופית בהליך היוצרת חשש ממשי למשוא פנים. לדעתה, מדובר בנקודת מבטו הדיונית של היושב בדין אודות ההליכים שבפניו.

5.

דין הערעור להידחות. אכן, שומה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות עת הוא מתבטא בהליך שלפניו. ואולם הלכה פסוקה היא כי התבטאות שופט בעל פה או בהחלטה, אפילו אינה מוצלחת, לכשעצמה, אינה מהווה עילה לפסילת שופט. שופט ייפסל רק כאשר יוכח כי יש בהתבטאותו כלפי בעל דין משום גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים, באופן המייתר את המשך קיום המשפט בפניו (ע"א 6225/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 28.10.2008); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 192 (2006)). לפיכך, השאלה העומדת לדיון בערעור זה היא האם יש בהתבטאויות בית המשפט בהחלטותיו משום עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים, הנגזרת מן האופן שבו הובעה ומן המסגרת הדיונית שבמסגרתה באה לידי ביטוי. בחינת התבטאויות בית המשפט בהחלטותיו הנוגעות להתנהלות המערער ובא כוחו במסגרת ההליכים המקדמיים שבפניו מעלה כי אפשר לראות בהם משום אמירה מיותרת או אמירה שאינה במקומה, אך נחה דעתי כי אין בהתבטאויות אלה כדי להוות עילת פסילה בשים לב לשלב המוקדם של ההליך בו נכתבו הדברים ולעובדה כי בית המשפט הבהיר כי דעתו אינה נעולה וכי יפעל בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בהשגה על החלטותיו גופן. במצב דברים זה אין לראות בהתבטאות בית המשפט, כפי טענת המערער, כי גיבש עמדה בדבר תוצאת התביעה בטרם שמיעת הראיות. לפיכך, דין הערעור להידחות.

בטרם חתמתי את פסק דיני ביקש המערער למחוק את תשובת המשיבה מטעמים שונים, ובין היתר, תיאר שלא כדין את החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים בעניינו. הבקשה למחיקת התשובה נדחית, שכן ממילא אין חובה להגישה ולא היה בה כדי לשנות מעמדתי בנדון.

הערעור נדחה. עם זאת, לאור אי צירוף תצהיר מטעם המשיבה, לא יישא המערער בהוצאותיה.