ע"א 5871/09 עו"ד אריק ארץ נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה מטעם המערער לאפשר לו לצרף תצהיר לכתב הערעור. המערער טוען כי מפאת טעות שבהיסח הדעת נשמט מכתב הערעור תצהיר המערער בתמיכה לערעור, בהתאם להוראות תקנה 471ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המשיבה מתנגדת לבקשה, בציינה כי המערער לא נתן הסבר למחדלו לצרף את התצהיר. לטענת המשיבה, על פי תקנה 471ג' (ב) לתקנות אין לבית המשפט כל שיקול דעת ובית המשפט אינו יכול להיעתר לבקשה על צירוף תצהיר שלא צורף לערעור.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר את צירוף התצהיר, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבה. אמנם, ההוראה שבתקנה 471ג(ב) לתקנות בדבר צירוף תצהיר הינה הוראה חד משמעית ומחייבת. כתב ערעור שהוגש ללא תצהיר הוא כתב ערעור פגום. יחד עם זאת, איני סבורה כי המדובר בפגם שאינו ניתן לריפוי, כטענת המשיבה. לבית המשפט נתונה סמכות כללית לתקן בכל עת כל פגם או טעות בכל הליך (תקנה 524 לתקנות). הפעלת שיקול הדעת בעניין זה נעשית על יסוד בחינה של האינטרסים השונים הנוגעים לעניין. האינטרסים שיש לקחת בחשבון במקרה דנן הם האינטרס של המערער בקיום ההליך ובמימוש זכות הטיעון, אינטרס המשיבה, והאינטרס הציבורי בשמירת סדרי הדין אך גם בבירור יעיל ועניני של טענות הפסלות, בין היתר על מנת להסיר כל צל ועננה מן ההליך השיפוטי. דומה כי בנסיבות המקרה דנן, לאינטרס המערער במימוש זכות הערעור וזכות הטיעון מעמד בכורה. אמנם, המערער אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו לצרף את התצהיר. אולם התנהלותו אינה מעידה על כוונה לפגוע בתקינות הליך הערעור. אשר למשיבה, דומה כי מבחינה מהותית לא נפגעו האינטרסים שלה, ובלבד שלעניין תחילת מירוץ הימים להגשת תגובה מטעם המשיבה יראו את מועד הגשת התצהיר כמועד הגשת הערעור. התוצאה המידתית היא איפוא לאפשר הגשת התצהיר תוך חיוב בהוצאות. החיוב בהוצאות נובע מכך שהתנהלות המערער, שלא הובא לה הסבר מניח את הדעת, הביאה לסרבול ההליך וגרמה טורח מיותר למשיבה.

סיכומו של דבר, המערער רשאי לצרף תצהיר להודעת הערעור תוך 5 ימים מהמצאת החלטה זו. למשיבה שמורה הזכות להגיש תגובה לערעור לאחר שיומצא לה התצהיר. המערער ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪.