ע"א 59-24 ע"א 59-24

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' בכר) בת"א 62322-11-23, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה להסרת חסימת חשבון הבנק שלה המתנהל אצל המבקש.

1.המשיבה, עמותת גישה – שמירה על הזכות לנוע (להלן: העמותה או גישה), היא עמותה ללא מטרת רווח, שמטרתה המוצהרת היא הגנה על חופש התנועה של פלסטינים, בעיקר תושבי עזה, וזאת באמצעים משפטיים, באמצעות פניות לרשויות בישראל ולבתי המשפט. העמותה הוקמה בשנת 2005 ומאז שנת 2017 מחזיקה בחשבון בנק אצל המבקש, בנק לאומי (להלן: הבנק) שבו כ-3.7 מליון ₪.

2.ביום 20.11.2023, לאחר אירועי השבעה באוקטובר, הודיע הבנק לעמותה כי בשים לב לחובות הבנק על פי הרגולציה והדינים הנוגעים לאיסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, ולאחר בדיקה מעמיקה שהתבצעה על ידי הגורמים המוסמכים בבנק, הוחלט לחסום את הפעילות בחשבונה. זאת, בין היתר, לנוכח פרסומים פומביים של העמותה ודובריה אשר עשויים לעלות כדי פרסום שאינו נכון או אינו הוגן; אינדיקציות בדבר תרומות למטרת סיוע לבעלי עסקים בעזה; ופעילות עם גורמים בסיכון גבוה לעניין הלבנת הון ומימון טרור. למכתב זה קדמו חילופי דברים בין הבנק לגישה, וזאת על רקע סירובו של הבנק להעביר סך של 13,000 ₪ מחשבון העמותה לחשבון בגדה המערבית שהמוטב שלו הוא תושב עזה, וסירוב לקבל סך של כ-20,000 אירו שהועברו לחשבון גישה מעמותה גרמנית עבור "Legal Support and Legal Aid for Palestinian Business".

3.על רקע זה הגישה העמותה ביום 29.11.2023 את תביעתה לבית משפט קמא, למתן צו שיורה לבנק לבטל את חסימת חשבונה. בד בבד עם הגשת התביעה, העמותה הגישה בקשה לסעד זמני ולקיום דיון דחוף, בין היתר בשל הצורך לשלם משכורות לעובדי העמותה, אזרחי ותושבי ישראל. בית המשפט קבע דיון ליום המחרת בשעה 11:30 והורה לבנק להשיב תגובה קצרה עד לשעה 09:00.

הדיון התקיים ביום 30.11.2023 ובסופו התבקשה עמדת הבנק ביחס להצעת בית המשפט לסיים את המחלוקות בדרך של מתן פסק דין, מבלי שיתקיים דיון נוסף לגופו של ההליך. ביום 3.12.2023 ביקש הבנק שלא יינתן פסק דין לאור שיקולים שונים, וביניהם ראיות נוספות שיוגשו במידת הצורך בתיק העיקרי והשלכות רוחב שעשויות להיות לסוגיה הנדונה. בהחלטה מאותו היום הודיע בית המשפט כי בכוונתו לעשות שימוש בסמכות שבתקנה 99 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) הקובעת כי "בית המשפט רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, חלף מתן סעד זמני, אם סבר כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון והדבר לא יפגע באופן בלתי מידתי בבעלי הדין". הבנק התבקש לפרט, בין היתר, אילו ראיות נוספות ברצונו להגיש ומדוע לא ניתן היה להגישן במועד הגשת התגובה. הבנק הגיש תגובה מטעמו וחזר על בקשתו להכריע בבקשה לסעד הזמני בלבד תוך קיום דיון מזורז בהליך העיקרי.

4.על רקע כל אלה ניתן פסק דינו של בית משפט קמא מושא הבקשה שלפניי. בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין יש להקדים את הדיון בתובענה ולתת פסק דין בהליך העיקרי, בין היתר מכיוון שהסוגיות הטעונות בירור במסגרת הסעד הזמני חופפות לאלה שיועלו בהליך העיקרי; בניגוד לטענת הבנק, בדיון שהתקיים לא הועלו טענות עובדתיות חדשות ומפתיעות; ומדובר במחלוקת ממוקדת, והבנק לא הבהיר מדוע לשיטתו עסקינן בסוגיה עקרונית ומה נדרש עוד לבצע בהליך העיקרי.

5.לגופם של דברים ובתמצית, בית המשפט קבע כי במצב החירום שבו נמצאת מדינת ישראל, אין מניעה שהבנק יבחן פעולות שכבר בוצעו בעבר ויגיע לגביהן למסקנה אחרת. עם זאת, בנסיבות המקרה דנן לא בוסס חשד להתנהלות בלתי תקינה מצד העמותה, שהינה עמותה ותיקה שאינה פועלת בדרך של חלוקת כספים אלא במתן שירותים משפטיים. נקבע כי לשתי הפעולות עליהן ביסס הבנק את חשדו ניתן הסבר המניח את הדעת ולא מדובר בהעברת כספים לא מבוקרת לעזה. כך, ביחס להעברות כספים לתושב עזה, צוין כי מדובר בתשלום בסכום נמוך ל"פרילנסר" הנותן שירותים לעמותה מזה שנים ארוכות, וההעברות אליו אושרו על ידי הבנק מאז שנת 2017; וביחס לקבלת הכספים מהעמותה הגרמנית, הובהר כי הכספים אינם עוברים לבעלי עסקים בעזה וכך עולה גם מההסכם בין הצדדים ומאופי פעילות החשבון עד לחסימתו. בית המשפט התייחס גם לפרסומים שפרסמה העמותה החל מיום 9.10.2023 בקשר ללחימה ולמצב ברצועת עזה, פרסומים שלטענת הבנק הם "אנטי ישראלים" ובגדר הסתה. בהקשר זה נקבע כי הבנק אינו רשאי לחסום חשבון בנק של לקוח פעיל "על בסיס אמירות שאינן נעימות לאוזניו", והבנק לא ביסס מקור חוקי לסרב לתת שירות בנקאי בהסתמך על פרסומי העמותה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי הבנק חסם את החשבון באופן מוחלט ולאלתר, ללא התראה מראש, ולא עמד בחובתו להבהיר לעמותה את הסיבה לחסימה ולתת לה הזדמנות לספק הסברים; כי ההעברות החשודות לא בוצעו בפועל והפרסומים לא גורמים נזק ישיר לבנק, כך שלא היה מקום לחסום את החשבון באופן מיידי; וכי היה ניתן להסתפק במניעת הפעולות החשודות ולמצער לאפשר לעמותה להעביר כספים לגורמים מוכרים שאין כלפיהם כל חשד, כך שחסימה גורפת של החשבון אינה מידתית. בשורה התחתונה, בית המשפט קיבל את התביעה והורה לבנק להסיר את החסימה מהחשבון תוך שצוין כי אין בכך כדי לגרוע "מזכותו של הבנק לנטר ולמנוע פעולות ספציפיות בעתיד שיש בהן למיטב הבנת הבנק כדי להוות פעילות אסורה על פי הדין".

6.על פסק הדין הגיש הבנק ערעור ולצדו הבקשה שלפניי, לעיכוב ביצוע פסק הדין ולחלופין לקביעת מועד קרוב לדיון בערעור. בבקשה נטען, בין היתר, כי קיים סיכון ממשי בהתרת ניהול החשבון, כשמנגד גישה לא הוכיחה כי אין ביכולתה לפתוח חשבון בבנק אחר וככל שיגרם לה נזק ניתן יהיה לפצותה בפיצוי כספי. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים, בין היתר מכיוון שמתן פסק דין בתובענה תוך שימוש בתקנה 99 לתקנות היה שגוי ומנע מהבנק את יומו בבית המשפט; כי הבנק פעל בהתאם להוראות הרגולטורים; כי לנוכח העברות וקבלת כספים מהרשות הפלסטינית, אין לבנק יכולת לנטר ולבחון אם מקור הכספים אינו בגורמי טרור; וכי התנהלות גישה ופרסומיה כנגד המדינה עלולים לעלות כדי עבירה פלילית והביאו לאובדן אמון בגישה כלקוחה של הבנק.

7.בהתאם להחלטתי הוגשה תגובת גישה לבקשה וכן נעתרתי לבקשת הבנק להגיש תשובה לתגובה. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.כידוע, נקודת המוצא היא כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי ליהנות מפירות זכייתו. בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע רק מקום שבו הצליח המבקש לשכנע את בית המשפט כי סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, כשהבכורה ניתנת לשיקולי מאזן הנוחות (ראו מבין רבים, ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 11 (25.2.2018) (להלן: עניין ביטס אוף גולד)).

9.מאזן הנוחות נוטה לטובת העמותה. מבחינה אופרטיבית, פסק הדין הורה על הסרת החסימה מחשבונה של גישה במובן זה שיותר לה לבצע פעולות בחשבון, אך הבנק רשאי למנוע פעולות ספציפיות שלהבנתו מהוות פעילות אסורה על פי הדין, והכל, תוך מתן התראה וזכות טיעון לעמותה. לא נעלמה מעיני טענת הבנק כי קיים קושי בבחינה פרטנית ומדוקדקת של כל העברה ופעולה, אך האפשרות לאסור פעולות ספציפיות שנחשדות כקשורות להלבנת הון או מימון טרור, מקהות את חששו של הבנק מחשיפה לנזקים, כמו גם את חשיפת הציבור לסיכונים הנובעים מהלבנת הון ומימון טרור ופגיעה ביחסי הבנק עם בנקים אחרים. אכן, הבנק מחויב לפעול בהתאם לחובות הרגולטוריות המוטלות עליו, אך הטענה לסנקציות ולנזקים ממונים ותדמיתיים מתעלמת מקביעתו של בית משפט קמא כי לא הוכחה פעילות לא תקינה מצד העמותה, וכי הפעולות שנדונו במקרה דנן (העברת הכספים לפרילנסר וקבלת הכספים מהעמותה הגרמנית, כספים שלטענת העמותה נועדו לתשלום משכורות לעובדיה), לא מהוות "דגלים אדומים" בהתאם להנחיות הרגולטור. בכך שונה ענייננו ממקרים אחרים אליהם הפנה הבנק ובהם נמנעה פעילות בחשבון בנק בתקופת ההליך המשפטי (רע"א 9065/23 ס.ע. טופ השקעות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (3.1.2024); רע"א 2407/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל (14.5.2019)). מכל מקום, בענייננו אותן פעולות שנויות במחלוקת לא בוצעו בפועל ואף נזנחו על ידי גישה, כשצוין בפסק הדין כי אין בכוונת גישה לבצע פעולות אלה או פעולות דומות להן. גישה הצהירה בתגובה לבקשה כי היא משתפת פעולה עם הבנק בכל דרישה, והבנק רשאי לדרוש הסברים לגבי פעולות מסוימות שביצעה (פסקה 45 לתגובה, ואציין כי לא נעלמה מעיני בקשת גישה לפי פקודת ביזיון בית המשפט בקשר לאופן שבו מיושם פסק הדין, אך הדברים עומדים בפני בית משפט קמא ולא אביע לגביהם עמדה).

10.למול הנזקים הנטענים של הבנק, שדומה כי לעת הזו הינם ספקולטיביים, הנזק שיגרם לעמותה כתוצאה מסגירה הרמטית של חשבונה קיים וממשי. העמותה טענה כי חסימת החשבון תמנע ממנה תשלום שכר לעובדיה וכן תשלומי שכר דירה, מיסים ותשלומים לפעילות השוטפת. איני רואה במה יגרע חלקו של הציבור והבנק אם יתאפשר לגישה לבצע תשלומים בתקופת הביניים לרשויות ולגורמים ישראלים הנקיים מכל חשד וקשר לפעילות טרור (ראו והשוו לעניין ביטס אוף גולד, פסקה 13).

11.אשר לסיכויי הערעור. בהינתן נקודת המוצא של בית משפט קמא, שבחן את שתי הפעולות החריגות שהוזכרו בכתב התשובה של הבנק, ואותן בלבד; בהינתן שבית משפט קמא בחן פעולות אלה בשים לב ל"דגלים האדומים" שנקבעו על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ומצא כי הן אינן מעוררות חשד ולמצער כי החשד לגביהן הופרך; בהינתן שלא מדובר בהעברות כספים "חדשות" ואלה בוצעו ואושרו בעבר על ידי הבנק, שם מנוהל חשבונה של גישה מאז 2017; בהינתן הטענה לחוסר מידתיות בהחלטה על סגירת החשבון לאלתר וללא התראה מוקדמת; ובהינתן שאין זה תפקידו של הבנק לערוך צנזורה על פרסומי לקוחותיו – בהינתן כל אלה, ניתן לומר כי בפני הבנק ניצבת משוכה לא פשוטה בכל הנוגע לסיכויי הערעור להתקבל.

12.לצד זאת, טענה מרכזית בערעורו של הבנק נוגעת לשימוש שנעשה בתקנה 99 לתקנות. בהקשר זה נטען כי בית המשפט קיים דיון בסעד הזמני והקדים את הדיון בתובענה לגופה אך בדיעבד ומבלי להודיע על כך לצדדים מראש; וכי בהינתן סד הזמנים הקצר שבו נוהל ההליך, לא ניתן לבנק יומו בבית המשפט, נמנעה ממנו האפשרות להגיש ראיות נוספות בדבר פעילות חריגה בחשבון של גישה ולחקור את נציגי העמותה, וכל פסק הדין מבוסס על הנחה מוטעית לגבי היקף הפעילות של העמותה. מטעמים אלו, בד בבד עם הגשת הערעור הגיש הבנק בקשה להוספת ראיות ל"פעילות משמעותית שבוצעה בחשבון מול גורמים ברש"פ, בעזה ובחו"ל, בהיקף אדיר של מיליוני ₪, חלקה הגדול מול עמותות פרו פלסטיניות וגורמים אנטי ישראליים מובהקים" (אציין כי לטענת העמותה, מדובר בתרומות שנעשו מארגון אחד; ידוע לבנק שמדובר בכספים שהם תרומה של ממשלת שבדיה; הבנק אישר את ההעברות הנ"ל ואלה לא עמדו ביסוד ההחלטה לחסום את החשבון בזמן אמת).

לא נעלם מעיני כי חרף ההזדמנות שניתנה בהחלטת בית המשפט מיום 3.12.2023, הבנק לא הציג בהליך קמא את הראיות הנוספות שאותן הוא מבקש להציג כעת. אף יש ממש בטענת גישה, כי היה על הבנק לגבש תשתית עובדתית מלאה עובר להחלטה על סגירת החשבון, כך שהיה מצופה שכלל הראיות והנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה היו מועלים במסגרת ההליך שהתקיים.

יחד עם זאת, בשים לב לטענת הבנק כי רק בדיעבד, ולאחר הדיון, הוצע על ידי בית המשפט כי ייעשה שימוש בתקנה 99 לתקנות והבנק התנגד לכך; לסד הזמנים הקצר שבו נוהל ההליך; ולבירור העובדתי והמשפטי שיידרש לעשות אם תתקבל בקשת הבנק להוספת ראיות בערעור – בשים לב לכל אלה, וברוח האמור בסעיף 18 לתגובת העמותה, אני סבור כי טוב יעשה הבנק אם יסכים למשיכת הערעור שבכותרת, והצדדים יסכימו על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לצורך ניהול ההליך העיקרי, תוך הותרת הסעד הזמני על כנו ומתן אפשרות לבנק להגיש את הראיות הנוספות.

13.סוף דבר, שהבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא נדחית. הצדדים יתנו דעתם למתווה שהוצע ויעדכנו את תיק בית המשפט עד ליום 21.2.2023. ככל שהצדדים יסכימו למתווה המוצע, יינתן פסק דין המוחק את הערעור ומחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי. ככל שהמתווה יידחה וההליך שבכותרת לא יתייתר, היומן יקבע מועד לדיון בערעור, והבקשה להוספת ראיות ולמחיקת חלקים מהערעור ידונו במהלך הדיון בערעור.