ע"א 5942-22 ע"א 5942-22

לפניי בקשת המשיבים 1 ו-5 להורות על הגדלת ערובה.

המשיבים 1 ו-5 טענו כי ההליכים הקודמים אשר יזמה המערערת בנושא הנידון נדחו כולם, תוך חיובה בהוצאות, ובחלקם אף נקבע כי המערערת תפקיד ערובה. עוד נטען כי סיכויי הערעור נמוכים. זאת, מפני שהוא עוסק בעניינים עובדתיים; גם אחרי הליך הוכחות מלא המערערת לא הציגה תשתית עובדתית מינימלית לטענות המרמה שהעלתה; המערערת תיתקל בקשיים להוכחת המרמה בעסקאות שנעשו לאורך השנים לאור עסקאות פיקטיביות שנעשו גם בחסותה ולאור כך שהייתה דירקטורית בחברה; אישור הבקשה להגשת תובענה נגזרת לא יהיה לטובת החברה שכן לצד השבת המקרקעין, יחזרו לעמוד על כנם חובותיה; המערערת לא פנתה לחברה בכתב; ומשמעות קבלת הערעור היא ביטול החלטות ראש ההוצאה לפועל וביטול שורת עסקאות במקרקעין שנעשו במשך למעלה מעשור. לגבי מאזן הנוחות, המשיבים 1 ו-5 טענו כי ההתגוננות בפני התביעה בבית המשפט קמא הצריכה השקעת מאות שעות עבודה על ידי כל אחד מבאי הכוח. לעומת זאת, המערערת הצהירה בעבר על קשייה הכלכליים, והמשיבים 1 ו-5 נאלצו לנקוט הליכי הוצאה לפועל.

המערערת טענה כי ההוצאות שחויבה בהן בהליכים הקודמים היו גם כלפי משיבים נוספים, ואילו בהליך דנן רק משיבים 1 ו-5 הם הפעילים. עוד טענה כי סכום ההוצאות הנזכר בבקשה במסגרת החלטה על הפסקת תובענה, הותנה בהגשת תביעה אישית נוספת, ואילו הליך של תביעה נגזרת, כגון ההליך דנן, הוחרג מכך. המערערת טענה גם כי סכום ההוצאות בהליך קודם הופחת לגבי משיבים מסוימים. המערערת המשיכה וטענה כי סביר שההוצאות בבית משפט זה יהיו נמוכות יותר, וכי באי הכוח יצטרכו להשקיע פחות בלימוד החומר. בנוגע לטענה בקשיי גבייה, המערערת טענה כי קשייה הכלכליים אינם רלוונטיים לתקופה הנוכחית, שכן כבר בשנת 2017 הפקידה סכום גבוה וכעת הפקידה ושילמה סכומים נוספים. אשר לסיכויי הערעור, המערערת טענה כי בית משפט קמא שגה בעובדה פשוטה – שהרוכשת בהוצאה לפועל הייתה למעשה חברת קמרון בלבד, ולא חברת אזורים – וטענה כי טעות זו משליכה באופן ישיר על מסקנות פסק הדין. המערערת ביקשה אף להפחית את גובה הערובה לסך של 17,000 ש"ח.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להגדלת הערובה להידחות. זאת, בשל הטעמים המצטברים הבאים: ראשית, המשיבות 2, 3 ו-4 אינן צפויות להגיש טיעונים ולהתייצב לדיון (ראו החלטות מימים 30.10.2022 ו-16.11.2022), שנית, סכומי ההוצאות שהמערערת חויבה בהם בהליכים הקודמים אינם כה גבוהים כשבוחנים אותם בנפרד לגבי המשיבים 1 ו-5 (5,000 ש"ח בה"פ 34946-05-12, 25,000 ש"ח לכ"א בתנ"ג 24854-05-15, כפי שנטען בסעיף 13 לבקשה ולא נסתר, שכן ההפחתה הייתה למשיבות אחרות). אוסיף עוד, בזהירות המתבקשת, כי לא מצאתי שסיכויי הערעור הם כאלה המטים את הכף לטובת קבלת הבקשה. מכאן, לא מדובר בנסיבות המצריכות סטייה מהכלל הקבוע בתקנות. השוו: ע"א 3784/22 בונה הצפון חברה קבלני בנין עכו בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (10.11.2022). מסקנה זו נכונה גם ביחס לבקשת המערערת להפחתת סכום הערובה.

עד ליום 29.12.2022 המערערת רשאית להשיב לבקשת המשיבים 1 ו-5 למתן ארכה.