ע"א 5977/08 אלי ראובן נ. פנחס פנחסי

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון, שנקבע לסך של 35,000 ₪.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בתביעות הדדיות שהוגשו בין בעלי הדין בקשר לפרויקט לבניית קוטג'ים בצור הדסה אותו יזמו המערערים. משיב 4 הצטרף כשותף לפרויקט ואילו משיב 1 הלווה לצורך מימון הפרויקט סך של 500,000 $. בהמשך הוסכם כי ההלוואה תהפוך להשקעה וכי משיב 1 יקבל מחצית מרווחי הפרויקט, מעבר לרווח של 560,000 $ שיהיו למערערים. בבניית הפרויקט הועסקה כקבלן משנה חברה שאחד מבעליה הוא חתנו של משיב 1, כאשר בתום הליכים משפטיים בין המערערים לבינה היא חויבה בפיצוי המערערים. בתביעה נשוא הערעור אותה הגיש משיב 1 הוא דרש מן המערערים החזר ההלוואה כמו גם חלקו ברווחי הפרויקט. מנגד, תבעה מערערת 2 את המשיב 1 בגין ערבותו הנטענת לקבלן המשנה ובגין נזקים שגרם לה. משיב 4 נתבע על ידי מערערת 2 כשותף בפרויקט וכאחראי להפסדים. משיב 4, מצידו, הגיש תביעה שכנגד למתן חשבונות לחלוקת רווחי הפרויקט, המגיעים לו לטענתו. מומחה שמונה מטעם בית המשפט, בהסכמת הצדדים, בדק את רווחיות הפרויקט ומצא כי רווחי הפרויקט עומדים על כ- 3.6 מליון ₪. בית המשפט המחוזי אימץ את חוות דעתו של המומחה, תוך דחיית טענת המערערים כי הפרויקט הסתיים בהפסדים. על יסוד מימצאיו של המומחה נפסק כי על המערערים לשלם למשיב 1 סך של כ,-900,000 ₪ בתוספת החזר יתרת ההלוואה בסך כ-130,000$. חיובו של מערער 1 בתשלומים האמורים התבסס על עילה של הרמת מסך.

2.

בבקשה לפניי מבקשים המערערים להמיר את הערבון בערבות צד ג' ולחלופין להפחית במידה ניכרת של סכום הערבון, כדי סך של 4,000 ש"ח. נטען כי המערערים הגיעו למצב של חדלות פירעון בגלל השקעות עצומות בפרויקט נשוא הערעור, כאשר שני השותפים קיבלו סכומים ניכרים מן הרווח ואילו הם ספגו את ההפסד. נטען כי מערערת 2 (להלן – החברה) אינה פעילה עוד ונותרה חייבת לנושים שונים סכום של כ- 5 מיליון ₪. מערער 1 (להלן – המערער) שקוע בחובות, על פי הנטען, ביתו מ מוש כן והוא חי בדוחק מכספים שנותנים לו ידידים וקרובי משפחה מעת לעת. הבקשה נתמכת בתצהירו של המערער, בתיעוד לגבי עיקול על זכויותיו במשק חקלאי ועיקולים נוספים שהוטלו עליו, ובתיעוד (מחודש מרץ 2005) על כך שהמערער הוכרז חייב מוגבל באמצעים ונקבע לו תשלום בסך 1,000 ₪ בחודש בתיק איחוד בהוצאה לפועל. משיבים 3 ו-4 מתנגדים לבקשה. משיבים 1-2 לא הגיבו לבקשה, הגם שנתבקשו לעשות כן בהחלטתי מיום 27.7.2008.

3.

על המבקש פטור מעירבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. הוא הדין במי שמבקש המרת הערבון בחלופה שאינה שוות ערך להפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית, מבחינת בטיחותה, וודאותה ונזילותה, כדוגמת ערבות צד ג'.

כדי לעמוד בתנאי הראשון נדרש בעל הדין לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט קמא, כפי שלטענת המשיבים 3-4 אירע במקרה דנן. המערערים לא עמדו בנטל האמור. הבקשה חסרה פירוט אודות רכושם והכנסותיהם של המערערים. לא נמסר דבר לגבי השתכרות המערער ולגבי היקף התמיכה לה הוא זוכה מידידים וקרובי משפחה. לבקשה לא צורפו מלוא האסמכתאות שעשויות לשפוך אור על מצבם הכלכלי של המערערים, כגון דוחות כספיים, תלושי שכר, דפי חשבון בנק וחשבונות שוטפים. גם הטענות לגבי היקף החובות של המערערים נטענו בעלמא, ללא תיעוד מניח את הדעת, כאשר האישור על הכרזת המערער כחייב מוגבל באמצעים הוא לפני כשלוש שנים ומחצה, מבלי שהוצג תיעוד עדכני לגבי ההליכים המתנהלים בעניינו בהוצאה לפועל.

בנוסף, ספק אם הטענות לגבי מצבה הפיננסי של החברה מתיישבות עם עמדתה בהתנגדות לבקשת הפירוק שהוגשה נגדה. לבסוף, לא הובהר מדוע המערערים אינם יכולים להסתייע בידידים ובקרובים, התומכים לדבריהם במערער, לצורך גיוס הערבון שנקבע. במצב דברים זה, לא ניתן להיעתר לבקשה, וזאת אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ולהעדר תגובה מצד משיבים 1-2, מצאתי לנכון להפחית את הערבון לסך של 15,000 ₪, אשר ישמש להבטחת הוצאותיהם של משיבים 3-4 בלבד.

סיכומו של דבר, המערערים יפקידו ערבון בסך 15,000 ₪ תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.