ע"א 6035/07 חברת החניון המרכזי בבת ים בע"מ נ. אמיר אשורי

לפני בקשה למתן ארכה להפקדת ערבון ובקשה לדחיית הערעור בשל אי הפקדת ערבון.

1.

המערער הגיש הודעת ערעור ביום 10.7.2007. על פי הודעה על קביעת ערבון מיום 11.7.2007, היה על המערער להפקיד ערבון בסך 35,000 ₪ תוך 30 יום מיום מסירת ההודעה, ובכללם ימי הפגרה. ביום 30.8.2007 הגיש המערער בקשה להארכת מועד, בצירוף הפיקדון. בבקשה נטען כי עקב עומס עבודה ועקב נסיעה עסקית לחו"ל של בא-כוח המערער ונסיעה של המערער לחו"ל, לא עלה בידיהם להתארגן בעניין הפקדת הערבון. המשיבים מתנגדים להארכת המועד המבוקשת. משיב 1, מצידו, הגיש ביום 30.8.2007 בקשה לדחיית הערעור, המבוססת על כך שהמערערת לא הפקידה את הערובה הכספית במועד ולא הגישה בקשה להארכת מועד.

2.

דין הבקשה להארכת מועד להתקבל. המועד להפקדת ערבון אינו מועד הקבוע בחיקוק ועל כן לא נדרש טעם מיוחד למתן אורכה להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים, המבקש, המשיב והציבור בכללותו (ראו, בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו החוקתית של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיבים, האינטרס הלגיטימי שלהם הוא בעצם הפקדת הערבון לשם הבטחת זכותם להיפרע מן המערערת, ככל שייפסקו הוצאות לטובתם. אינטרס נוסף של המשיבים הוא שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר. אשר לאינטרס הציבורי, קיים אינטרס במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים.

3.

בנסיבות העניין, מוליכים שיקולים אלה לקבלת הבקשה להארכת מועד, כמו גם לדחיית הבקשה לדחיית ההליך. המערערת אמנם לא פעלה כנדרש כדי לעמוד בחובת ההפקדה במועד. אך מחדל זה אינו שקול כנגד הנזק שבדחיית הערעור ללא דיון לגופו של עניין. התנהגות המערערת אינה מצביעה על זלזול בהליך או על זניחתו. יש להעדיף את בירור הסכסוך לגופו של פני דחייתו בנימוק טכני של אי הפקדת ערבון. את הפגם שבאי הפקדת הערבון במועד ניתן לרפא על ידי חיוב בהוצאות. מבחינת המשיבים, הארכת המועד אינה פוגעת באינטרס שלהם בהבטחת הוצאותיהם, נוכח צירוף דמי העירבון לבקשה שלפניי. אינטרס ההסתמכות גם הוא לא נפגע, בהתחשב בעובדה שהודעה על קביעת ערבון כלל אינה נשלחת למשיבים. לא מצאתי גם פגיעה של ממש באינטרס המשיבים בסיומו של ההליך תוך פרק זמן סביר. בנסיבות העניין, ובהתחשב בפגרת בית המשפט, אין לומר כי קבלת הבקשה תגרום להתארכות בלתי סבירה של ההליך. עם זאת, הבקשה שלפניי הוגשה באיחור משמעותי ביחס למועד האחרון להפקדת ערבון. הבקשה אינה מעלה טעם ברור מדוע נגרם האיחור, מלבד ציון סתמי של נסיעות לחו"ל ואזכור פגרת בתי המשפט. במצב זה, מותנית קבלת הערבון בהמצאת אישור מטעם המערערת על תשלום שכ"ט בגין בקשה זו, על סך 1,000 ₪ למשיב 1. הערבון יקובל על ידי בית המשפט, בתוך 5 ימים מקבלת החלטה זו. עד למועד האמור על המערערת להמציא, איפוא, אישור על תשלום סכום ההוצאות האמור למשיב 1, ולא – יידחה ההליך, באין הפקדת ערבון, בלא צורך בכל הודעה נוספת. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.