ע"א 6058/06 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. הילה אייקין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.

המשיבה בע"א 6058/06, היא המערערת בע"א 7115/06, נפגעה בתאונת-דרכים ביום 28.9.1996. היא הייתה אז כבת 29 שנים. נגרמה לה נכות רפואית רב מערכתית קשה בשיעור של 100%. פרטי הנכות הם כדלקמן: 40% בתחום הנוירולוגי, 57% בתחום העיניים, 50% בחום הנפשי, 70% בתחום האורולוגי, 15% בתחום האורטופדי ו-10% בתחום פה ולסת. בית-המשפט המחוזי בחיפה פסק לה פיצויים בראשי נזק שונים שהסתכמו לסך של 10,880,106 ש"ח, כאשר מסכום זה נוכו תשלומים תכופים וגמלאות המוסד לביטוח לאומי.

על פסק-דין זה מערערות חברות הביטוח מזה והמשיבה מזה. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ראינו לנכון להתייחס לנושאים הבאים.

2.

לעניין הפסד ההשתכרות, נראה לנו כי בחירתו של בית-המשפט קמא לבסס את החישוב החל מחודש אוקטובר 2002 ועד גיל הפרישה, על-פי השכר הממוצע במשק, אינה עולה בקנה אחד עם ההנחות שהניח בית-המשפט ועם הממצאים שקבע. במיוחד התייחס בית-המשפט לכך שהמשיבה סבלה מבעיות נפשיות עובר לתאונה (אנורקסיה והפרעת אישיות גבולית), ולכך שהיא לא הציגה ראיות מהימנות באשר ליכולת ההשתכרות שאבדה. בהקשר אחרון זה יצויין כי לפי תלושי השכר שהציגה המשיבה, ביחס לעבודתה כמוקדנית, היא השתכרה בממוצע 1,500 ש"ח לחודש; לגבי עבודתה כמטפלת בשיטת אלכסנדר לא דיווחה המשיבה לרשויות ולא הציגה ראיות מספקות. לאור כל אלה, נראה לנו כי גם בהתחשב בנתוניה האישיים של המשיבה, כפי שצויינו על-ידי בית-המשפט, ובאפשרות לשיפור במצבה הנפשי, יש לקבוע את בסיס השכר לצורך חישוב הפסד השתכרות על סכום של 5,000 ש"ח לחודש, וזאת החל מיום 1.10.2000 ועד גיל הפרישה. בתקופה שקודם לכן, ישאר בתוקפו החישוב שערך בית-המשפט המחוזי.

3.

מכאן לראש הנזק של עזרת הזולת. בית-המשפט המחוזי ערך את החישוב לפי שיעור של 16,000 ש"ח לחודש. בית-המשפט התייחס להלכה שנפסקה בע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור שמיר חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נד(4) 450, שם נפסק סכום של 12,000 ש"ח לחודש עבור צרכי הסיעוד של נכה קוודרופלג. מהנמקתו של בית-המשפט קמא עולה כי בעיקרו של דבר ההנחות ששימשו להערכת הפיצוי בעניין אקסלרד נכונות גם לענייננו. בכל זאת, ראה בית-המשפט לסטות מהסכום שנפסק בעניין אקסלרד, ונראה כי את התוספת יש לייחס בעיקר לצרכים המיוחדים של המשיבה בתחום האורולוגי, ולצורך בהעסקת מטפלת נוספת למספר שעות בבוקר כדי להתמודד עם צרכים אלה. נראה לנו כי גם כאן יש מקום למתן במשהו את הפיצוי ולהעמידו על סכום חודשי של 14,000 ש"ח (ליום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי). סכום זה מביא בחשבון את הנתונים שצויינו, את מצבה הפיזי והנפשי – המיוחד – של המשיבה וכן את הצורך בשערוך הסכום שנפסק בעניין אקסלרד .

4.

לא מצאנו מקום להתערבות נוספת בראש הנזק של עזרת הזולת בעבר. הסכום הכולל, בהתחשב בעזרה החיצונית ובעזרתם של בני-המשפחה, אינו חורג ממתחם הסבירות. כמו כן לא ראינו לנכון לשנות מהסכומים שפסק בית-המשפט המחוזי בראשי הנזק הנוספים. באנו למסקנה כי גם אם בנקודות מסוימות נטתה פסיקתו של בית-המשפט קמא לצד הנמוך, הרי שבאחרות נטתה לצד האחר, והסך הכול אינו חורג מן הראוי. נציין רק כי בכל הנוגע לבקשת המשיבה לפסוק לה פיצוי עבור "אהבה לשעה", כלשונה, כלומר עבור שירותי ליווי, מקובלים עלינו נימוקיו של בית-המשפט המחוזי, מה גם שבעניין זה נפסקה הלכה בע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם). עם זאת, ראוי להעמיד על מכונה את דרך חישוב הפרשי ההצמדה והריבית לגבי תשלומים שהגיעו לידי הניזוק בעבר. כבר קבענו כי כלל הוא שאין מקזזים הפרשי הצמדה וריבית המתווספים למה שמגיע ולא שולם מאלה המתווספים למה ששולם עוד טרם פסק-הדין. יש לערוך חישוב נפרד לגבי כל אחד מסוגי התשלומים האלה (ראו ע"א 6129/04 טרטמן נ' "הכשרת היישוב" חברה לביטוח

בע"מ , תק-על 2005(4) 3640 (2005)). אשר לדרך חישוב הריבית על התשלומים ששולמו בעבר (כגון תשלומים תכופים), הרי ככל שמ דובר

בתשלומים קבועים, אחידים ובמועדים קצובים, כגון תשלום חודשי אחיד, ניתן, לצורך הקלת החישוב לערוך חישוב ממוצע מאמצע התקופה. כך לגבי תשלומים שנדחו וכך לגבי תשלומים שהוקדמו. לעומת זאת, כאשר מ דובר

בתשלומים חד-פעמיים שאינם אחידים ואינם קבועים ותקופתיים, אין מנוס מאשר לערוך חישוב נפרד לכל תשלום לפי שיעורו ולפי מועד תשלומו. ובענייננו, התשלומים התכופים שאינם חודשיים ישוערכו כל אחד בנפרד על-פי המועד שבו שולם בפועל. במובן זה מתקבל הערעור שכנגד.

ע"א 6058/06 מתקבל איפוא בשני המובנים הנזכרים לעיל. חישוב הפיצויים עבור הפסד ההשתכרות ועבור עזרת הזולת יתוקן בהתאם. ע"א 7115/06 נדחה, והערעור שכנגד מתקבל כמוסבר בפיסקה 4. שכר הטירחה בערכאה הקודמת יותאם לשינויים שנעשו.

בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו בערכאה זו.

המשנה-לנשיאה

השופט א' א' לוי :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט א' רובינשטיין :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.