פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
7297/06
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערת (המשיבה שכנגד):
דולב חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים (המערערת שכנגד):
1. היאה כעביה
2. פורמלי אליעזר טולדו
ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה
מיום 4.5.06 בת.א. 105/96 שניתן על-ידי כבוד השופט ש' ברלינר
תאריך הישיבה:
כ"ד בתמוז התשס"ט
(16.7.09)
בשם המערערת (המשיבה שכנגד):
עו"ד יורם דביר
בשם המשיבה 1 (המערערת שכנגד) :
עו"ד שושנה ברוידה-בן דוד
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ש' ברלינר) פסק למשיבה (המערערת שכנגד) פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת דרכים שארעה ביום 3.7.1995. המשיבה היא ילידת שנת 1977. נזקיה בתאונה כוללים נכות אורתופדית (בשיעור משוקלל של 48.97%), נכות נוירולוגית ונוירו-פסיכיאטרית (בשיעור משוקלל של 42.4%) ונכות בתחום פה ולסת (בשיעור של 0.25%).
בית המשפט העריך את הפסד ההשתכרות של המשיבה בשיעור של 75% מבסיס שכר של 6,600 ש"ח לחודש. הפיצויים שנפסקו למשיבה הם בסכום של 4,376,044 ש"ח לפי הפירוט הבא: 224,444 ש"ח בגין נזק לא ממוני; 500,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות בעבר; 1,360,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות בעתיד; 125,000 ש"ח בגין הפסד פנסיה; 453,600 ש"ח בגין עזרה בעבר; 1,133,000 ש"ח בגין עזרה בעתיד; 450,000 ש"ח בגין צרכי ניידות; 80,000 ש"ח בגין התאמת דיור; ו- 50,000 ש"ח בגין אבזרים, תרופות והוצאות רפואיות. מסכום הפיצוי הורה בית המשפט לנכות את תגמולי הנכות הכללית המשולמים למשיבה ואת התשלומים התכופים שהועברו לידיה.
על פסק-הדין משיגים שני הצדדים. בחנו היטב את נימוקי הערעור והערעור שכנגד ובאנו למסקנה שלא קמה עילה להתערבותנו בפסק-הדין. הכלל הוא, ש"אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לבחון לעומק כל ראש נזק מבין ראשי הנזק הרבים המרכיבים את הסכום הסופי שנפסק... ערכאת הערעור בוחנת את הסכום הכולל שנפסק (לפני הניכויים) על רקע נתוני יסוד מסוימים, כמו גילו של הנפגע, שיעורה של הנכות התפקודית, אופי הסיעוד הנדרש, בסיס השכר ותוחלת החיים. אם מסתבר כי הסכום הכולל של נזקי הממון הינו סביר, אין צורך לקיים בחינה מעמיקה של ראשי הנזק אלא מקום שמתגלה טעות בולטת" (ע"א 1164/02 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' בן חיון לידור-קטין , תק-על 2005(3), 1492 (2005)). בענייננו, קביעותיו של בית המשפט המחוזי מצויות בהחלט בתחום הסבירות, בוודאי מבחינת הסכום הכולל, ועל כן, אין עילה להתערבותה של ערכאת הערעור. יודגש כי לא ראינו חשיבות מכרעת לנושא החפיפה בין מקצת הנכויות, שהצדדים הרחיבו לגביו, שכן בכל מקרה הפסדי ההשתכרות שנקבעו, כמו-גם הסכומים בראשי הנזק האחרים, הולמים את נסיבות המקרה ואת הנתונים לגבי מגבלותיה ויכולותיה של המשיבה.
נדרש עם זאת תיקון אחד בפסק-הדין והוא: הוספת ריבית והצמדה על תשלומים ששולמו למשיבה בעבר - תשלומים תכופים ותגמולי המוסד לביטוח לאומי. הכללים בעניין זה נקבעו בפסיקה (ראו ע"א 6129/04 טרטמן נ' "הכשרת היישוב" חברה לביטוח בע"מ , תק-על 2005(4) 3640 (2005); ע"א 6058/06 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אייקין , תק-על 2008(3) 57 (2008); ע"א 9547/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' שטרן , תק-על 2008(2) 2044 (2008); ע"א 9040/03 היימן נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ , תק-על 2006(2), 3063 (2006)). אם לא יגיעו הצדדים להסכמה בעניין זה בתוך 30 ימים מהיום, יובא העניין לבית המשפט המחוזי.
כאמור, לא מצאנו מקום לשינוי או תיקון נוסף בפסק-הדין. בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו.
ניתן היום, כ"ח בתמוז התשס"ט (20.7.2009).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט