ע"א 6061/03 גלעד סופרין ואח' נ. חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה בה הוריתי על מחיקת ההליך שבכותרת באין סיכומים מאת המערערים. ההחלטה ניתנה לאחר שהמערערים לא הגיבו להתראה מיום 8.12.03, בה נקצבו להם 5 ימים ליתן נימוק מדוע לא יימחק ההליך או יועבר בפניי הרכב בלא סיכומיהם, ובה הובהר כי אין מניעה להגשת הסיכומים חרף העיצומים בשירות המדינה, וכי במניין הימים לתגובת המערערים יובאו ימי עיצומים בשירות המדינה.

בבקשה שבפניי, אשר הוגשה ביום 4.1.04, נטען כי ההחלטה מיום 8.12.03 הגיעה לידי בא כוח המערערים אך ביום 15.12.03, וכי בשל כך לא היה בידו להגיב במועד להחלטה, לאחר שחלפו יותר מ – 5 ימים ממתן ההחלטה. עוד נטען, כי בא כוח המערערים נפל למשכב מזה כשבועים עובר להגשת הבקשה שבפניי, וכי על רקע זה, ועל רקע קשיים שונים של עורכת דין נוספת במשרדו של בא כוח המערערים, לא היה בידם לטפל בתיק זה. עוד נטען, כי החלטה מיום 13.11.03 בה הוארך המועד להגשת סיכומי המערערים עד ליום 30.11.03, לבקשתם, לא הגיעה לידיהם, וכי מידע על החלטה זו לא נמסר גם באמצעות מרכז המידע. במצב זה טוענים המערערים לא בהירות בכל הנוגע למועד הגשת הסיכומים בתיק זה.

מחיקת הערעור בשל אי הגשת סיכומים דומה במהותה לסילוקו של הליך על הסף בשל אי הפקדת ערבון או בשל חוסר מעש. לגבי שיקול הדעת של בית המשפט כאשר הוא מתבקש לבטל החלטה על סילוק על הסף בנסיבות מסוג זה, נפסק כי

"בעיקרו של דבר, התכלית העיקרית של כלים אלה – מחיקה מחוסר מעש או דחייה בשל אי הפקדת עירבון – היא לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי הצדדים. הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט. המקרה של דחיית ההליך עקב אי הפקדה מקפל בתוכו הנחה שבעל הדין מגלה בהתנהגות זו כוונה לנטוש את ההליך או מפגין חוסר אכפתיות לגבי ניהולו. אי ההפקדה מהווה גם התעלמות מהאינטרס של יתר בעלי הדין .... סמכות הדחייה מגשימה, את ההנחה ש"שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד" (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי). כיוון שכך, ניתנת לבעל הדין התראה בדבר רישום ההליך לדחייה. ההתראה מהווה תנאי להפעלת הסמכות. ההתראה מהווה בו זמנית גם הד להתנהגותו הקודמת של בעל הדין, וגם אות מוקדם לתוצאות אותה התנהגות. בעל דין המתעלם מן ההתראה מגלה את רצונו לנטוש את ההליך."

(דברי כב' הרשם ב' אוקון בע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נו(1) 865).

בהתאם לכך נפסק באותה פרשה עוד, כי "סמכות הדחייה אינה יכולה לעמוד, כאשר מתחוור שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת".

כיצד באים הדברים לידי ביטוי במקרה שבפניי? לא אוכל לקבוע כי המערערים פעלו בשקידה סבירה, או כי ניתנה סיבה מניחה את הדעת למחדלם. ההחלטה מיום 8.12.03 הומצאה לידי המערערים ביום 15.12.03, ועל כך אין חולק. בהחלטה לא נקוב תאריך למתן הנימוקים על פיה, ונקצבו לשם כך חמישה ימים. בדרך הדברים הרגילה, מועד זה נמנה מיום קבלת ההחלטה בידי המערערים. מכל מקום, גם אם סברו המערערים אחרת, לא היתה כל הצדקה לכך שישבו בלא מעשה ובחרו שלא להגיב כלל להחלטה זו. אכן, חלוף הזמן עד להמצאת ההחלטה לידי המערערים אינו מהווה היתר לישיבה בחיבוק ידיים, ובמיוחד כאשר בהחלטה גלומה התראה ברורה ומפורשת בדבר גורלו הצפוי של ההליך אם לא יוגשו הסיכומים. גם מחלתו של בא כוח המערערים אינה יכולה להסביר את אי העשייה נוכח ההחלטה שנתקבלה בידיהם. היה זה מתבקש, כי המערערים יגיבו, ובמהירות, להחלטה האמורה, ואילו היו פועלים בדרך זו היה בידם למנוע את ההחלטה בדבר מחיקת ההליך באין סיכומים מטעמם.

גם הטענה בדבר אי תגובה להחלטה הנ"ל על רקע המתנה להחלטה אחרת בה נתבקשה ארכה לצורך הגשת סיכומים אינה יכולה להתקבל. ראשית, כל עוד לא נתקבלה החלטה כאמור, היה על המערערים להניח כי לא ניתנה להם הארכה המבוקשת. אין לעניין זה כל אי בהירות. שנית, ההחלטה המתריעה בפני המערערים על אי הגשת סיכומיהם במועד מניחה כי הארכה המבוקשת אמנם ניתנה.

חרף כל אלה, ולא בלי היסוס, החלטתי להיעתר לבקשה שבפניי. הבקשה לביטול החלטה הוגשה ביום 4.1.04, זמן קצר לאחר ההחלטה בדבר מחיקת ההליך על הסף. אין המשיבה טוענת לשינוי מצב לרעה על יסוד ההחלטה בדבר הסילוק על הסף. במצב זה לא אוכל לקבוע כי נתגבשה לה חסינות מפני ביטולה, ומה גם שהנטייה היא, ברגיל, שלא לחסום בירור ענייני של הליכים ערעוריים אשר לא נזנחו על ידי מגישיהם. לעניין זה, לא אוכל לקבוע כי המדובר בהליך שנזנח, או כי המדובר בהליך סרק, אשר אינו מגלה כל טענה הראויה לבירור.

התוצאה היא, כי יש להיעתר לבקשה לביטול ההחלטה מיום 29.12.03. עם זאת, נוכח העובדה שהמערערים גרמו להליך הנוסף שבפניי במחדלם, יוחזר ההליך לרישום, אך הדבר מותנה בכך שהמערערים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪, וימציאו לבית המשפט אישור, תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו, על ביצוע התשלום כאמור. יבוצע התשלום כאמור, יועבר התיק למחלקה המשפטית לצורך הכנתו של צו חדש בדבר סיכומים בכתב. לא יומצא אישור כנדרש על ביצוע התשלום, תישאר ההחלטה בדבר מחיקת ההליך על כנה.