ע"א 6092/03 בזק בינלאומי בע"מ נ. א.י.ק.ס תקשורת בע"מ

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת צ' ברון) חייב את המבקשת, בין היתר, לשלם סכום כסף למשיבה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה. בית משפט קמא הורה לעכב את ביצועו של פסק הדין עד למועד מסויים. מכאן הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

2.המבקשת הינה חברה בעלת רישיון כללי למתן שירותי בזק בינלאומיים. בעקבות הסכם מיום 1.8.96 בין המשיבה לבין חברת התקשורת של מדינת סן מרינו (להלן - אינטלקום), שיווקה המשיבה בקרב מנוייה של המבקשת מספרי טלפון בעלי קידומת מסוימת (להלן - מספרי יעד). מספרי היעד, אשר מקורם בסן מרינו, קישרו את המחייגים אליהם, ללא תוספת מחיר, עם מספרי טלפון במדינות שונות. תעריף ההתקשרות של המבקשת לסן מרינו היה נמוך יחסית לתעריפי ההתקשרות לחלק מן המדינות האחרות, ובכללן רוסיה. כך יכולים היו מנוייה של המבקשת לשוחח, באמצעות מספרי היעד, עם מנויים ברוסיה ובמדינות אחרות, תוך תשלום תעריף נמוך מזה שהיו משלמים אילו חייגו באמצעות המבקשת ישירות לאותה מדינה. יצוין, כי השיחות היוצאות מישראל לסן מרינו הועברו באמצעות חברת תקשורת איטלקית (להלן - איטלכייבל). לעניין זה קיים היה הסכם בין המבקשת לבין איטלכייבל ואינטלקום (להלן - ההסכם). כתוצאה מפעילותה של המשיבה, חלה בקרב מנוייה של המבקשת ירידה במספר השיחות הישירות לרוסיה ועלייה במספר השיחות לסן מרינו. החל מיום 9.3.97 חדלה המבקשת לנתב את השיחות היוצאות לסן מרינו באמצעות איטלכייבל, והחלה מנתבת אותן דרך מדינות אחרות, ובעיקר דרך שוויצריה. התוצאה הייתה, כי הגישה של מנויי המבקשת אל מספרי היעד נחסמה. בעקבות זאת, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה נגד המבקשת.

3.ביום 27.4.03 קיבל בית משפט קמא את התובענה, וקבע כי בפעולתה למניעת הגישה למספרי היעד, ביצעה המבקשת כלפי המשיבה עוולה של גרם הפרת חוזה (סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). בפסק הדין ניתן צו מניעה האוסר על המבקשת לנתב את שיחות מנוייה למספרי היעד (או למספרים אחרים בסן מרינו המשמשים למטרה דומה) שלא באמצעות איטלכייבל, וזאת כל עוד עומד בתוקפו ההסכם. עוד נפסק, כי המבקשת תשלם למשיבה פיצויים בגין נזקיה בסך 341,963 ש"ח, וכן הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח (יחד להלן - פסק הדין). ביום 6.7.03 הגישה המבקשת לבית משפט זה ערעור על פסק הדין. ביום 7.8.03 נעתר בית משפט קמא באופן חלקי לבקשת המבקשת לעכב את ביצועו של פסק הדין. נקבע, כי ביצוע פסק הדין יעוכב עד ליום 7.10.03. במסגרת הבקשה שלפניי מתבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור. ביום 15.10.03 נתתי צו ארעי המעכב את ביצועו של פסק הדין, וקבעתי כי ההכרעה הסופית בבקשה זו תושעה עד למתן החלטה בבקשת המשיבה לסילוקו של הערעור על הסף. ביום 28.10.03 נדחתה בקשת הסילוק על הסף, ומשכך נדרשת הכרעתי בבקשה דנא.

4.לטענת המבקשת, קיים חשש ממשי כי אם יבוצע פסק הדין שוב לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, היה ותזכה היא בערעורה. זאת, מן הטעם שהמשיבה איננה מבצעת כיום פעילות עסקית ממשית ואף אין לה נכסים כלשהם. המבקשת אף צירפה לבקשתה תצהיר של חוקר פרטי מטעמה (להלן - החוקר הפרטי). מן התצהיר עולה, בין היתר, כי שלמה פיירמן (להלן - פיירמן), הרשום ברשם החברות כדירקטור של המשיבה, מסר לחוקר הפרטי כי החל מסוף שנת 2000 החברה איננה פעילה. זאת ועוד, המבקשת מעלה טענות שונות כנגד פסק הדין אשר יש בהם כדי להעיד, כך לדבריה, כי סיכויי הצלחתה בערעור הינם גבוהים. בתשובתה לבקשה מציינת המשיבה כי היקף פעילותה משתנה מעת לעת, וכי היא יוזמת עתה פעילות עסקית חדשה. המשיבה צירפה לתשובתה תצהיר מטעמו של פיירמן, בו הוא מציין כי איננו בקי בפעילותה של המשיבה. תצהיר נוסף מטעם אחד, משה צינמן, מעלה, כי הוא מסר לחוקר הפרטי שהמשיבה פעילה ושהוא עובד בה לבדו. המשיבה מדגישה עוד, כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית המשפט המחוזי רק כשלושה חודשים מיום מתן פסק הדין, ולאחר שהמשיבה החלה בנקיטת הליכי הוצאה לפועל.

5.הלכה היא, כי ביצועו של פסק דין שעליו מערערים יעוכב רק במקרים חריגים, וזאת בפרט כאשר עסקינן בפסק דין כספי. במקרה דנא מעלה המבקשת טענות שונות ביחס למצבה הכספי של המשיבה. תשובתה של המשיבה מותירה סימן שאלה באשר ליכולתה להשיב את הסכום הפסוק היה וערעורה של המבקשת יתקבל. אין אף לומר לגבי הערעור כי הוא נטול סיכוי. בנסיבות העניין נראה לי, כי האיזון הנכון יימצא על ידי הוראה כדלקמן: פסק הדין, לעניין החיוב הכספי, לא יעוכב, ואולם התשלום מותנה בהמצאת ערבויות של שלושה ערבים מטעם המשיבה להחזר מלוא הסכום הפסוק, היה ויתקבל הערעור. זהותם של שני ערבים תהייה לשביעות רצונו של רשם בית משפט זה. הערב השלישי יהיה משה צינמן. אין מקום לעכב את ביצוע חלקו האחר של פסק הדין. לגבי חלק זה לא נמצאה התייחסות ממשית בנימוקי הבקשה.

6.התוצאה היא כי הבקשה נדחית, בכפוף להמצאת הערבויות כמפורט לעיל. צו עיכוב הביצוע הארעי מיום 15.10.03 יעמוד בתוקפו עד למילוי התנאים הנזכרים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.