ע"א 6093/00 רוני שלוש נ. ד"ר מנג'רסקי מיכאלה

המבקש הגיש בקשה ליתן לו רשות ערעור על פסק דין, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט של ערעור. עתה הוא מבקש כי ינתן לו פטור מחובת ערבון ומתשלום אגרה.

בבית המשפט המחוזי נדחה ערעורו של המבקש על פסק הדין של בית המשפט השלום, למעט בשני עניינים. בית המשפט המחוזי קבע בהליך שהתנהל בפניו כי כל צד ישא בהוצאותיו.

עיקרה של הבקשה ליתן רשות ערעור הוא עובדתי, ולמעשה המבקש חפץ כי יעשה "צדק", מאחר שהוא חש כי "לאורך כל השנים [הוא] נפל בין הכסאות".

בקשה לפטור מחובת ערבון ותשלום אגרה אינה יכולה "להמריא", רק משום שהמבקש חש כי נעשה לו עוול. הפטור מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר (אם תידחה הבקשה), באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר.

על כן, שומה היה על המבקש להציג כראוי את התשתית העובדתית הנחוצה לצורך מתן פטור. המבקש לא עמד בחובה זו. בדבריו הכלליים -- לפיהם: "אין לי מקור פרנסה (מלבד עזרת אימי ומדי פעם ניקיון בתים) -- אין די (ע"א 8223/98 ורד שאול נ' ד"ר פרידמן, דינים עליון נז 108).

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית, ואין צורך בתגובת הצד האחר. המבקש יפקיד ערבון בסכום של 20,000 ש"ח וישלח האגרה וזאת בתוך 21 ימים מהיום.