פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
6099/19 -
ה'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
קופת חולים לאומית
בקשה המערער מיום
2.2.2020 להארכת מועד להפקדת העירבון; תשובת המשיבה מיום 2.2.2020; תגובת המערער
מיום 24.2.2020
החלטה
הערעור דנן הוגש לבית משפט זה ביום 16.9.2019 ומופנה כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת מ' בן-ארי ) מיום 11.6.2019 (להלן: פסק-הדין ). במסגרת פסק-הדין נדחתה תביעתו הכספית של המערער בעילת רשלנות רפואית. ביום 2.2.2020 הגיש המערער בקשה להפחתת סכום העירבון ולחלופין למתן ארכה להפקדת סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית. בו ביום השיבה המשיבה לבקשה בציינה כי אין מקום להיעתר לבקשת המערער. כן טענה המשיבה כי יש לסלק את ההליך על הסף אשר הוגש, לטענתה, באיחור.
בהחלטתי מיום 4.2.2020 אפשרתי למערער להגיב לתשובת המשיבה ולהתייחס לטענתה כי הערעור הוגש באיחור. בתגובתו מיום 24.2.2020 ציין המערער כי עלה בידו לגייס את סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית (ונראה, כי בכך התייתרה למעשה הבקשה להפחתת סכום העירבון). לעניין טענת המשיבה באשר לאיחור שנפל בהגשת ההליך ציין המערער כי הערעור הוגש במועד. הוא הוסיף וטען כי המשיבה לא העלתה את הטענה באשר להגשת ההליך באיחור "בהזדמנות הראשונה". אומר כבר עתה כי לא ראיתי לקבל טענה זו. אכן, טענה של משיב להליך ערעורי כי ההליך הוגש בחלוף המועד הקבוע בדין, יש להעלות בהזדמנות הראשונה ובסמוך להמצאת כתב הערעור (ראו ע"א 5608/18 שרעבי נ' ברנע
(30.4.2019)). בענייננו, טענת המשיבה הועלתה בכתב הטענות הראשון מטעמה בערעור ובסמוך לאחר הגשת ההליך. על רקע זה אין לומר כי טענת המשיבה הועלתה שלא "בהזדמנות הראשונה". עוד אבהיר כי לא מצאתי בנסיבות העניין פגם במתכונת הדיונית שבה הועלתה טענת המשיבה (במסגרת תשובתה לבקשה בעניין העירבון).
המערער הוסיף וציין כי חזקה על המזכירות כי בדקה, בעת קליטת ההליך לרישום, שההליך הוגש במועד. אכן, מזכירות בית המשפט העליון נוהגת ככלל לדחות מן המרשם הליכים ערעוריים שהוגשו בחלוף המועד הקבוע בדין. זאת, בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 1 להנחיית נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010 בנושא "נוהגים במזכירות בית המשפט העליון". עם זאת, השאלה אם הליך הוגש באיחור אינה תמיד פשוטה והיא לעתים טעונה בירור עובדתי (ראו עניין שרעבי הנ"ל, פיסקה 6). העובדה שהמזכירות קלטה את ההליך למרשם התיקים אין משמעה, אפוא, כי לא ניתן לברר את השאלה אם ההליך הוגש באיחור.
ולאחר דברים אלה יש להידרש לטענת המשיבה בדבר האיחור בהגשת ההליך לגופה.
עיינתי בטענות הצדדים ונראה על פני הדברים כי צודקת המשיבה בטענתה זו. המועד להגשת ערעור בזכות על פסק-דין הוא ארבעים וחמישה ימים מן היום בו ניתן (ראו תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: תקנות סדר הדין )).
בענייננו, מבדיקה במערכת "נט המשפט" עולה כי פסק-הדין הומצא לבא-כוח המערער באמצעות מנגנון "הודעה באתר", ביום 12.6.2019. כפי שנפסק לא אחת, המצאה בדרך זו, אשר משמעותה היא כי נשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני של בעל הדין הודעה על אודות קיומה של ההחלטה השיפוטית בצירוף קישור אליה, הינה המצאה אשר עונה על הדרישות הקבועות בתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין (ראו, בש"א 8839/18 כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול"), פיסקאות 9-8 (19.12.2018); בש"א 2036/19 פלונית נ' פלוני , פיסקה 6 (24.3.2019)).
בשים לב למועד המצאת פסק-הדין כאמור לעיל, נראה כי המועד האחרון להגשת ערעור בזכות על פסק-הדין היה, לכאורה, ביום 12.9.2019 (בהתחשב בפגרת הקיץ).
ואולם הערעור הוגש לבית משפט זה ביום 16.9.2019.
בנסיבות אלה ינמק המערער עד ליום 11.3.2020 מדוע לא אורה על מחיקת הערעור שבכותרת מחמת האיחור שנפל, לכאורה, בהגשתו.
ניתנה
היום, ב' באדר התש"ף (27.2.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם