החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 617/05 דן בקר,עו"ד נ. עו"ד ארז חבר ,מפרק זמני של נ.ג ברקת יבוא ושיו

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · הגדלת עירבון להוצאות בערעורבקשה להגדלת עירבון להוצאות בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל את הבקשה להגדלת עירבון ההוצאות בערעור. נקבע כי תכלית העירבון היא כיסוי החבות האפשרית בהוצאות ולא פירעון החוב הפסוק, וכי סיכויי הערעור אינם טובים. על המערער להפקיד עירבון נוסף של 15,000 ₪, כך שסך העירבון יעמוד על 45,000 ₪.

העובדות

במסגרת ההליך נקבע עירבון בסך 30,000 ₪ והופקד. המשיב הגיש בקשה להגדלתו בטענה להתנהגות רשלנית של המערער ככונס נכסים ולחיובו בהשבה ובהוצאות בערכאה הראשונה. המערער התנגד וטען לסיכויי ערעור טובים ולהוצאות שנפסקו למשיב בסך 34,000 ₪.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להגדיל עירבון להוצאות שנקבע בערעור על רקע טענות לרשלנות בהתנהלות כונס נכסים
  2. 2.האם סיכויי הערעור נמוכים באופן המצדיק הגדלת העירבון
  3. 3.האם הסכום שנפסק למשיב בערכאה הראשונה מעיד על כך שהעירבון שנקבע נמוך

הלכות

  1. 1

    תכלית העירבון להוצאות היא החבות האפשרית בהוצאות בשל ניהול ההליך ולא פירעון החוב הפסוק

    ״אין תכלית העירבון פירעון החוב הפסוק אלא החבות האפשרית בהוצאות בשל ניהול ההליך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סכום העירבון צריך להיקבע בזיקה ברורה לסיכוי כי המערער יחויב בהוצאות ולשיעור ההוצאות

    ״ברי כי סכום העירבון צריך להיקבע בזיקה ברורה לסיכוי כי המערער יחויב בהוצאות ובזיקה ברורה לשיעור הוצאות זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עירבון
  • הוצאות
  • סיכויי ההליך
  • כונס נכסים
  • החבות האפשרית בהוצאות
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א 617/05

- ב'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המערער:

דן בקר, עו"ד

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד

ארז חבר, מפרק זמני של נ.ג ברקת יבוא ושיווק

בע"מ

2. בנק הפועלים בע"מ

3. נ.ג ברקת יבוא ושיווק בע"מ

4. כונס נכסים רשמי

בקשה להגדלת סכום העירבון

החלטה

1.בתיק זה נקבע עירבון בסך של 30,000 ₪. העירבון הופקד. משיב מס' 1 הגיש בקשה להגדלתו. בנימוקי הבקשה נטען כי התנהגותו של המערער ככונס נכסים היתה רשלנית. עוד נטען כי סיכויי ההליך נמוכים שכן עיקרו בהשגה על קביעות עובדתיות. לבסוף נטען כי המערער חויב להשיב סך של 2,000,000 ₪ לקופת הפירוק ואף חויב בהוצאות משפט בסך 75,000 ₪ בערכאה הראשונה. ההשקעה הנדרשת בערעור זה היא רבה ויש לקבוע עירבון ההולם ההוצאות שיוצאו, בייחוד בשים לב לכך כי ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה טרם שולמו.

2.המערער, בתגובתו, ביקש לדחות הבקשה. הוא שב וטען כי סיכויי ערעורו טובים הם וכי אין יסוד לטענות השונות כלפיו. עוד טען כי די בסכום שנקבע כעירבון, בשים לב להוצאות הצפויות בהליך זה ובייחוד שעה שנפסקו למשיב מס' 1 סך של 34,000 ₪ בגין כלל פעולותיו בערכאה הראשונה וממילא אין הצדקה כי בערעור יפסקו הוצאות בשיעור גבוה מזה.

3.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. הדין עם המערער כי אין תכלית העירבון פירעון החוב הפסוק אלא החבות האפשרית בהוצאות בשל ניהול ההליך. בשל כך, אין מקום להגדיל העירבון בגין טענות המשיב מס' 1 באשר להתנהגות המערער לגוף הסכסוך וחובו הפסוק. יחד עם זאת, ברי כי סכום העירבון צריך להיקבע בזיקה ברורה לסיכוי כי המערער יחויב בהוצאות ובזיקה ברורה לשיעור הוצאות זה. אשר לסיכויי ההליך הרי ששוכנעתי כי אלו אינם טובים במובן זה שהחבות בהוצאות משפט אפשרית היא. כך בייחוד נוכח דבריו הנחרצים של בית המשפט קמא כנגד המערער והתנהלותו. יצוין, כי המערער עצמו לא טען בהקשר זה של סיכויי ההליך לפטור מעירבון. אשר לשיעור ההוצאות, הרי שהמדובר בשלושה משיבים המיוצגים בנפרד בהליך זה. נתון נוסף הנו שיעור ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה (75,000 ₪). לבסוף, דווקא הסכום שנפסק למשיב מס' 1 לבדו בגין הוצאותיו בערכאה הראשונה (34,000 ₪) מעיד לדעתי על כך כי העירבון שנקבע בתיק זה הנו על הצד הנמוך.

4.אשר על כן, אני קובע כי על המערער להפקיד עירבון נוסף בסך של 15,000 ₪ תוך 15 ימים מעת ההמצאה, כך שבסך הכל יעמוד העירבון על 45,000 ₪. בהיעדר הפקדה יידחה ההליך ללא התראה נוספת. אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ח'

בניסן התשס"ה (17.4.2005).

יגאל מרזל

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1תכלית העירבון להוצאות היא החבות האפשרית בהוצאות בשל ניהול ההליך ולא פירעון החוב הפסוק
  2. 2סכום העירבון צריך להיקבע בזיקה ברורה לסיכוי כי המערער יחויב בהוצאות ולשיעור ההוצאות