ע"א 617/16 גלעד פרי נ. בן שטרית ליאור

מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 17301-09-12, כב' השופט י' אטדגי ), במסגרתו מונה בא-כוח המשיב, עו"ד רונן שחר, ככונס נכסים לצורך חתימה על שטר משכנתא ורישומה בלשכת רישום המקרקעין.

1.בין מבקש 1 (להלן: המבקש ) לבין המשיב נחתם הסכם הלוואה, לפיו האחרון הלווה לראשון סכום של כחצי מיליון ש"ח. להבטחת ההחזר התחייב המבקש לרשום משכנתא לטובת המשיב על זכויות הבעלות שלו בדירה בכפר סבא (להלן: הדירה ). באותו היום חתם המבקש גם על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת המשיב. למחרת נחתם הסכם נוסף, אשר השינוי היחיד בו עניינו רישום הערת אזהרה ולא רישום משכנתא, שכן על הדירה כבר הייתה רשומה משכנתא מדרגה ראשונה לטובת הבנק שלא אפשרה רישום משכנתא נוספת. בעוד המשיב טוען כי סכום ההלוואה לא נפרע על ידי המבקש, גורס האחרון כי מעולם לא קיבל דבר מהמשיב. המבקש הכחיש את חתימתו על ההסכם המאוחר וטוען כי החתימה עליו הנחזית כשלו – מזויפת. יצוין כי מבקשת 2 היא אשת המבקש, ומחצית מהזכויות בדירה רשומות על שמה.

לאחר מכן ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, והוגשו נגדו תביעות חוב, לרבות תביעת המשיב להחזר ההלוואה. לבקשת המנהל המיוחד, בית המשפט של פש"ר התיר למשיב לפתוח בהליכי מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל וכן להגיש תביעה נפרדת בעניין זה. כך אכן עשה המשיב. בתביעתו עתר, בין היתר, להורות למבקש לחתום על שטרי משכנתא לטובתו על זכויותיו בדירה, כנגד ההלוואה; וכן למנות את בא-כוח המשיב ככונס נכסים לצורך החתימה על שטרי המשכנתא ורישומה. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיב בחלקה. לענייננו, נקבע כי המבקש אכן קיבל כסף מהמשיב, וכי בכל מקרה התחייבותו להבטיח את פירעון החוב היא תקפה. בית המשפט המחוזי הורה למבקש לחתום על שטר משכנתא בדרגה שנייה למשכנתא הרשומה על שם הבנק, לטובת המשיב, על זכויותיו בדירה (שהן, כאמור, מחצית מכלל הזכויות בה). כמו כן, מונה בא-כוח המשיב ככונס נכסים לצורך החתימה על שטר המשכנתא, אם המבקש יסרב לעשות כן בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין – וכן לצורך ביצוע כל הנדרש לשם רישום המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין, ולצידו את הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי.

2.לטענת המבקשים, סיכויי ערעורם גבוהים הם. על פי קו זה, ובין היתר, המשיב לא הוכיח את מתן ההלוואה וההסכם עליו התבססה תביעתו הוכח בפני בית המשפט קמא כמזויף. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי הדירה היא דירת המגורים היחידה של המבקשים בה הם מתגוררים עם ארבעת ילדיהם, ואם יינקטו נגדם הליכי מימוש "עלול הדבר ליצור מצב שלא ניתן לתיקון". בנוסף נטען כי לא ייגרם כל נזק כספי או אחר למשיב אם יעוכב פסק הדין. מנגד טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה – שאף לא נתמכה בתצהיר. כך מכיוון שסיכויי הערעור להתקבל קלושים ביותר, בהתבסס פסק הדין על קביעות עובדתיות; משום שהמבקשים אינם נקיי כפיים בהגישם את הבקשה לעיכוב ביצוע בשיהוי קיצוני ותוך הסתרת מידע; וכן מן הטעם שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים.

3.לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הכלל הוא כי בעל דין הזוכה בתביעתו זכאי לממש את זכייתו ואין לעכב את פסק הדין אלא במקרים חריגים העומדים בתנאים שנקבעו בתקנות ובפסיקה – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. באשר לאחרון – בניגוד לרושם העולה מן הבקשה, אין מדובר בפסק דין למימוש הדירה. אגב, בהעדר תצהיר התומך בטענות המבקשים ובהינתן טענות המשיב, נראה כי ייתכן וזו אינה דירת המגורים היחידה של המבקשים כנטען. בכל מקרה, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתמצה, לעניין הבקשה דנא, בקביעה האופרטיבית לפיה תירשם משכנתא לטובת המשיב וכן ימונה כונס נכסים לקידום הרישום. לא עלה, אפוא, בידי המבקשים להוכיח נזק בלתי הפיך שייגרם להם אם לא יעוכב פסק הדין. באשר לסיכויי הערעור – על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי גם אלה אינם גבוהים במידה המצדיקה קבלת הבקשה, שכן טענות המבקשים מופנות כלפי קביעות של עובדה ומהימנות. כפי שצוין בתגובת המשיב, שיקול נוסף שיש להביא בחשבון הוא ניקיון כפיו ותום ליבו של המבקש עיכוב ביצוע, ואולם בהינתן המסקנה אליה הגעתי ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין, אין צורך להידרש לאלה.

4.הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ש"ח.