ע"א 6176/13 עו"ד אייל תושיה בתפקידו ככנוס נכסי חברת מאפי נ. א.ס מרכז הפי

שתי סוגיות מונחות לפניי: האחת נוגעת לסיווגו של ההליך, האחרת – לזהותם של הצדדים.

לגבי סיווג ההליך, יש לראות בהחלטה מיום 24.6.2013 משום פסק-דין, וכך אף הוכתרה החלטה זו. אציין, כי גם המשיבים מסכימים שההליך הנכון הוא ערעור בזכות. עוד יובהר, כי ביום 2.7.2013 ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, שאינה אלא חזרה ואישור למה שנקבע בפסק-הדין בקשר לסוגיה נשוא הערעור, קרי: שאלת חיובם האישי של מורשי החתימה. בנסיבות העניין, איני רואה טעם בפיצול ההליך לשני הליכים ערעוריים: האחד (ערעור בזכות) נגד פסק-הדין מיום 24.6.2013, והשני (בקשת רשות ערעור) נגד ההחלטה מיום 2.7.2013.

לגבי זהותם של הצדדים, ההליך הערעורי נסב כאמור כל-כולו על שאלה אחת - שאלת חיובם האישי של "מורשי החתימה" ("המשיבים 4-2"). לעניין זה יובהר, כי בית המשפט המחוזי קיבל בפסק-דינו את הבקשה לאכיפת הסכם המכר כלפי המשיבה-הקונה, אך דחה את הבקשה לחייב באופן אישי גם את "מורשי החתימה". על כך משיגים המבקשים, וטוענים בין היתר כי בהיעדר חיוב אישי מתרוקנת מתוכן ההחלטה בדבר אכיפת הסכם המכר. ברור אפוא כי "המשיבים 4-2" הם בעלי-דין רלוונטיים להליך שבכותרת.

כאן המקום להדגיש, כי כבר בבקשה המקורית לאכיפת הסכם המכר התבקש בית המשפט המחוזי להורות על חיובם של "מורשי החתימה" (נספח 11 לבקשת רשות הערעור), ובתגובת המשיבה לבקשה נטען כי אין לכך הצדקה וכי "למורשי החתימה" יש טענות נוספות שאותן יטענו "במקום ובזמן הראויים לכך" (נספח 12 לבקשת רשות הערעור). עוד יוטעם, כי ייצוגם של המשיבה ושל "המשיבים 4-2" הוא משותף – כך גם בבקשה שלפניי. כאמור, בית המשפט המחוזי נדרש בפסק-דינו לעניין חיובם האישי של "המשיבים 4-2", אף שאלה לא צוינו באופן פורמאלי כבעלי-דין, ובשולי החלטתו הנוספת, מיום 2.7.2013, ציין כי "היה מקום לצרף את היזמים כמשיבים לבקשה".

בנסיבות אלה כולן, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לצרף באופן פורמאלי את "המשיבים 4-2" כמשיבים להליך. בכך כמובן אין כדי להביע עמדה כלשהי לגבי טענותיהם של הצדדים לגוף המחלוקת, וטענות אלה כולן שמורות להם.

המזכירות מתבקשת אפוא להסב את ההליך מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות; וכן להוסיף את "המשיבים 4-2" לרשימת המשיבים (מיוצגים יחד עם המשיבה 1). עוד מתבקשת המזכירות לתייק את החלטתי-זו בתיקי השופטים.