ע"א 6203/07 אסעד אסחאק קרדוש נ. חברת קרדוש ושות' בע"מ

לפניי בקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים ומהסיכומים שהגישה המשיבה.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת שדן בתביעת בעלות בנכס מקרקעין שהגישה המשיבה נגד המערערים. בית המשפט קמא קיבל את התביעה ודחה את התביעה שכנגד. בפסק הדין נקבע כי הסכם המכר, לפיו למערער 1 זכות בעלות בנכס, בטל ואין בו כדי להקנות כל זכויות במגרש למערערים. עוד הורה בית המשפט קמא על ביטול הערת האזהרה שנרשמה מכוח הסכם המכר וקבע כי המשיבה זכאית לכך שהזכויות במגרש ירשמו על שמה.

2.

לפניי בקשה מטעם המערערים להוציא מתיק המוצגים שהגישה המשיבה (ביום 15.6.2008) מוצגים שסומנו נספח ל"ג ונספח כ"ט. כן התבקשה הוצאת סעיפים מסיכומי המשיבה (פסקה שנייה בסעיף 15, סעיף 48 י"ב וסעיף 48 י"ג). המוצגים בהם מדובר הם תצהיר המערער 1 בבש"א 3578/04, ת.א. 5357/04 (שלום נצרת), ודף מתוך ג'ורנל (הנהלת חשבונות) של המשיבה. המערערים טוענים בבקשתם כי בית המשפט קמא הוציא את תצהירו של מערער 1 מהתיק, שכן נטען כי החתימה על גבו מזויפת והעד שזומן להסביר את נסיבות החתימה לא התייצב לעדות. עוד נטען, כי המשיבה הגישה את המסמך הנוגע להנהלת החשבונות ללא תרגום לעברית. המערערים דאגו לתרגומו ונמצא כי הוא נשא תאריך הקודם לתאריך הרכישה הנטענת, משכך היה בדבר שינוי חזית ובית המשפט קמא קיבל את ההתנגדות לשינוי חזית. אשר לסעיפים בסיכומים, טוענים המערערים כי אלה מתייחסים למסמכים שלא היו בתיק בית המשפט קמא.

3.

המשיבה בתגובתה טוענת כי בית המשפט קמא לא הורה על הוצאת נספח ל"ג מהתיק העיקרי (ת.א. 522/05 (מחוזי נצרת), אלא במסגרת הליך הנוגע לצו המניעה הזמני (בש"א 1149/05). לטענת המשיבה, המסמך צורף לתצהיר עדות ראשית של המערער 1. כך נטען גם לגבי נספח כ"ט, לגביו העיר בית המשפט קמא כי מתקבלת ההתנגדות המערערים לשאלות אודות המסמך, אך לא הוציאו מן התיק. אשר לסעיפי הסיכומים, המשיבה מציינת כי לא צורפו המסמכים עצמם.

4.

המערערים בתשובתם לתגובת המשיבה טוענים כי נספח ל"ג עליו חתום המערער 1 זויף, והמשיבה – הגם שניתנה לה ההזדמנות – לא העידה את מי שלכאורה התצהיר נחתם בפניו. עוד נטען, כי משבית המשפט קמא קבע כי נספח כ"ט מהווה שינוי חזית, וכתב התביעה לא תוקן על ידי המשיבה, אין להסתמך על נספח כ"ט כראיה. אשר לסעיפים 48 י"ב ו‑48 י"ג, המערערים טוענים כי משעה שהמשיבה הודתה כי המסמכים לא צורפו לתיק המוצגים, יש לפסול את הסעיפים המתייחסים אליהם בהעדר אסמכתא.

5.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק נחה דעתי כי יש לדחות את בקשת המערערים. תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), מאפשרת לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". הכלל הוא כי כאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין, התקבלו כראיה על פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345; ע"א 678/99 כהן נ' בעדני , פ"ד נה(2) 678).

6.

עיון בעמדות הצדדים מעלה כי המערערים אינם מתכחשים לכך שנספח ל"ג ונספח כ"ט צורפו לתצהיר עדות ראשית מטעם המערערים. העובדה שבית המשפט קמא קיבל את התנגדות המערערים לשינוי חזית שהייתה קשורה לנספח כ"ט, אין פירושה הוצאתו של נספח כ"ט עצמו מתיק בית המשפט. גם הוצאתו של נספח ל"ג מהתיק במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני, אינה מהווה אינדיקציה לכך שהמסמך לא הוגש לתיק העיקרי, כנטען על ידי המשיבה. דומה כי טענותיהם עוסקות למעשה בשאלה האם צירוף זה היה כדין. אין מקום לברר טענות מסוג זה במסגרת בקשה להוצאת מוצגים. הבחינה בשלב זה מוגבלת לשאלה הטכנית האם הוצג המסמך לפני בית המשפט קמא, אם לאו. למערערים עומדת כמובן האפשרות לטעון נגד הסתמכות על מסמכים אלה במסגרת השלמת הטיעון בעל פה. אשר לטענות המערערים כנגד סעיפים בכתב הסיכומים, המדיניות הנקוטה בעניין זה היא למעט בהתערבות מוקדמת בדרך של מחיקת טענות. הדיון בטענות המערערים כי אין להסתמך על מסמכים מסוימים מסור להרכב הדן בהליך גופו (השוו, ע"א 502/00 רשות שדות התעופה נ' אפקון בע"מ (לא פורסם), 26.6.2000); ע"א 4162/02 רנדור בע"מ נ' דרור מהנדסים (1990) בע"מ (לא פורסם), 24.3.2003)). אין מדובר במקרה המצדיק סטייה ממדיניות זו. לא מצאתי הצדקה להקדים ולקבוע כי יש למחוק חלקים מסוימים מכתבי הסיכומים. טענות המערערים בנדון שמורות להם, אפוא, והם יוכלו להעלותם במסגרת השלמות טיעון בעל פה.

הבקשה של המערערים להוצאת מוצגים נדחית אפוא. יוער כי ככל שהמשיבה 1 מבקשת כי יוצאו מוצגים מתיק המוצגים שהגישו המערערים עליה להגיש בקשה נפרדת, מפורטת ומנומקת, ולא ניתן להסתפק באמירה לאקונית במסגרת תגובה לבקשת המערערים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.