ע"א 6246/19 עו"ד גיא נבון נ. נילי ליפשיץ

השופט נ' סולברג :

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת מ' עמית-אניסמן ) דן בשתי תובענות שהדיון בהן אוחד, במסגרתן עלתה השאלה מה היקף הזכויות שמכרו המשיבות למערערים במסגרת חוזים למכירת זכותן לקבלת דירות מכוחו של הסכם קומבינציה שנחתם בינן לבין קבלן. זאת, לאחר שהסכם הקומבינציה בוטל. האם מדובר רק בזכויות בדירה והחלק היחסי במקרקעין אותו הן מייצגות, או שמא כל זכויותיהן של המשיבות במקרקעין טרם חתימת הסכם הקומבינציה?

בית המשפט המחוזי נתן בפסק דינו סעד הצהרתי שלפיו אין בביטולו של הסכם הקומבינציה כדי לשנות מזכויות הבעלות במקרקעין, וכי המערערים זכאים כל אחד מהם לדירה, על הצמוד לה, בהתאם לחוזי המכר שנחתמו בינם לבין המשיבות ולחלק היחסי במקרקעין המשקף את זכותם האמורה (60/471 לכל אחד מהמערערים).

המערערים הגישו ערעור על פסק הדין. למקרא כתבי הטענות מזה ומזה, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו במהלך הדיון, המלצנו למערערים, בגמר הדיון, לחזור בהם מערעורם. הסברנו את עמדתנו זו, בהתבסס על פרשנות חוזי המכר, בעיקר סעיף 4 ("... ואת יתר זכויותיה לפי הסכם הקומבינציה...", קרי – כל עוד הסכם הקומבינציה בתוקף), ונסיבות חיצוניות, בכללן דיווח לרשויות המס, אומד דעת הצדדים ועוד; מכל אלה נכון היה להסיק שהמשיבות מכרו מטבע הדברים רק מה שהיה להן, ומעבר לדירה ולשטח הצמוד – לא היה להן. עוד כהנה וכהנה שמענו והסברנו, לאחר שיג ושיח עם ב"כ הצדדים וביניהם, הושגה הסכמה, בהתאם להמלצתנו.

רשמנו לפנינו את הצהרתו של ב"כ המשיבות, על כוונתן להיכנס, בשבועות הקרובים, למשא ומתן עם קבלן לבניית הבנין, ולמסור למערערים את שתי הדירות, כפי התחייבותן בהסכם המכר.

ב"כ המשיבות ציין כי זו התחייבות חד-משמעית, והיא תבוצע, "גם אם אנחנו לא נרויח שום דבר".

ב"כ המערערים הודיע מצדו, כי אין בחזרתם מן הערעור כדי לפגוע בזכויותיהם של המערערים, בכלל זה, לנקוט הליכי אכיפה.

הערעור נדחה אפוא בזאת.

אין צו להוצאות.