ע"א 6249/21 שולמית אייל נ. עו"ד יניב אינסל

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) מיום 4.8.2021 בפש"ר 49809-09-12 (להלן: ההליך ) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.

המערערת הוכרזה במסגרת ההליך כפושטת רגל ביום 31.3.2015, והיא מנהלת בהמשך לכך הליכים רבים, אשר בחלקם הוצגו פרטי ההליך בהרחבה (ראו, בין היתר: ע"א 838/18; ע"א 1128/19; דנ"א 9124/20). ביום 22.3.2021 הגישה המערערת בקשה להורות למשיב 1, הנאמן בהליך פשיטת הרגל, "לחדול משימוש בתואר 'נאמן'" (להלן: הבקשה בעניין הנאמן ), בטענה כי המשיב 1 לא הפקיד התחייבות עצמית כפי שנדרש ממנו כתנאי לקבלת המינוי (להלן: תנאי ההתחייבות העצמית ), ולפיכך אין תוקף למינויו. המשיב 1 וב"כ כונס הנכסים הרשמי טענו כי יש להורות למערערת להפקיד ערובה כתנאי לדיון בבקשה. ביום 8.6.2021 נתן בית המשפט קמא החלטה ובה ציין כי בדיון שהתקיים ביום 24.3.2021 קיבלה המערערת מענה לטענה שלפיה המשיב לא הפקיד התחייבות עצמית מפי ב"כ כונס הנכסים שציינה כי המשיב 1 הפקיד ערובה אצל כונס הנכסים הרשמי במסגרת כתב המינוי הכללי. משכך קבע בית המשפט קמא כי אם ה מערערת עומדת על בקשתה, עליה להפקיד ערובה.

2.

ביום 5.7.2021 הגישה המערערת לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על שבע החלטות שנתן בית המשפט קמא (להלן: בקשת רשות הערעור ), ובכללן ההחלטה להורות למערערת להפקיד ערובה כתנאי לדיון בבקשתה בעניין הנאמן. בקשת רשות הערעור נדחתה ביום 13.7.2021 (השופט ע' גרוסקופף ). אשר לטענת המערערת הנוגעת לעמידת הנאמן בתנאי ההתחייבות העצמית, קבע השופט גרוסקופף " דומה כי בית המשפט שוכנע כי תנאי זה התקיים, ואינני מוצא כל מקום להתערבות בהחלטתו זו" .

3.

ביום 4.8.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, בה טענה כי הוא גיבש עמדה סופית בהליך באופן המייתר את המשך הדיון. לטענתה, מהחלטת השופט גרוסקופף עולה כי המותב השתכנע בנוגע לתוקף מינוי המשיב 1, אף ש"ההכרעה בעניין תוקף מינוי של [המשיב] נוגעת לכלל ההליכים בתיק" וקיימים בעניין "הליכים תלויים ועומדים" כמו גם "ערעורים בבית המשפט העליון". עוד טענה המערערת כי המותב מגלה כלפיה משוא פנים אשר בא לידי ביטוי בשורת החלטות דיוניות.

המותב דחה את בקשת הפסלות בו ביום, וקבע כי בהחלטתו מיום 8.6.2021 הפנה לדברי ב"כ כונס הנכסים הרשמי וכלל לא הביע את עמדתו בשאלה. עוד ציין המותב כי השופט גרוסקופף דחה בקשת רשות הערעור על החלטת המותב המתנה את הדיון בבקשת המערערת בהפקדת ערובה, ולא נקבעה כל קביעה המצביעה על משוא פנים מצד המותב.

4.

מכאן הערעור שלפניי, בו טוענת המערערת כי המותב "כופר" בהחלטתו של השופט גרוסקופף אשר קבע, כך המערערת, כי המותב "שוכנע" בשאלה שנויה במחלוקת. המערערת מוסיפה ומפנה לשורה של החלטות דיוניות שנתן המותב בעניינה, וטוענת כי משוא הפנים כלפיה מתבטא גם בהחלטות אלה ומצדיק את קבלת הערעור.

5.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המערערת מבססת את ערעורה על דברי השופט גרוסקופף שלפיהם " דומה כי בית המשפט שוכנע " (ההדגשה הוספה) בהתקיימות תנאי ההתחייבות העצמית. לטענת המערערת, נוכח דברים אלה, החלטת המותב שלא לפסול את עצמו היא "הפרה" של החלטת השופטת גרוסקופף . אין בידי לקבל טענה זו. השופט גרוסקופף ציין כי " דומה " שבית המשפט שוכנע בהתקיימות תנאי ההתחייבות העצמית. ניסוח זה משמיע כי מדובר במסקנה לכאורית בלבד, הנדרשת כשיקול לצורך הכרעה בסוגיית הפקדת הערובה ואין לראות בדברים אלה את שהמערערת מבקשת לקרוא לתוכם – החלטה שלפיה דעתו של המותב "ננעלה". אדרבה, בניגוד לטענת המערערת, שלפיה במסגרת ההחלטה בבקשת רשות הערעור נקבע פוזיטיבית כי דעתו של המותב "ננעלה" – השופט גרוסקופף דחה את בקשת רשות הערעור ולא קבע כי יש להעביר את ההליך למותב אחר, וכבר נפסק כי יש לייחס משקל לכך שערכאת הערעור בחנה לגופה את התנהלות המותב שפסילתו מתבקשת, ולא ראתה מקום להורות על העברת ההליך למותב אחר (ראו: ע"א 2450/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 9 (9.5.2021)).

לגופו של עניין, לא מצאתי בדברי המותב בהחלטתו מיום 8.6.2021 כל בסיס לטענת המערערת כי דעתו של המותב "ננעלה" ביחס לאיזו מן השאלות השנויות במחלוקת בהליך.

6.

טענות נוספות שהעלתה המערערת נבחנו ונדחו במסגרת בקשת רשות הערעור וכבר נפסק כי הליך פסלות אינו האכסניה המתאימה להעלאת טענות "ערעוריות" (ראו: ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (18.5.2021)). לא כל שכן טענות שנבחנו ונדחו בהליכי ערעור ( השוו: שם ).

מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.