ע"א 6288/95 אלי פריש נ. בינימין נועם

1.לבית המשפט המחוזי הוגשה תובענה בדרך המרצה, בה עתר המערער לאכיפת הסכם מיום 9.10.92 אשר נכרת בינו לבין המשיב ( להלן: הסכם ). בתובענה התבקשו, הן אכיפת העברת מניות בחברות מהמערער למשיב, כמוסכם בהסכם, והן חיובו של המשיב לבצע התחייבויות שנטל על עצמו בהסכם.

בית המשפט המחוזי הורה על חיוב המשיב לקבל על שמו או לפקודתו את המניות, וכן החליט כדלקמן:

"לגבי יתר התניות שבמסמך המהוות התחייבות מעשית כלשהיא מצד המשיב, יש לבחון אותן בנפרד במסגרת הליכים נפרדים שיתרכזו בפרטי ההתחייבות מחד גיסא, ובמילויין או היעדר מילויין, כולן או מקצתן, מאידך גיסא".

כדי לאפשר למערער להגיש הליכים נוספים באותו עניין, החליט בית המשפט המחוזי ליתן למערער היתר לפיצול סעדים על פי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.בפנינו ערעור וערעור שכנגד. המערער מערער על כך, שלא ניתנו לו מלוא הסעדים המבוקשים על ידו בתובענתו. המשיב הראשון מערער בערעור שכנגד שהוגש על ידו, על כך שבית המשפט לא הכריע בטענתו לביטול ההסכם. על פי הטענה, רק עקב כפיה חתם המשיב על ההסכם. כפיה זו התבטאה באיומים שאיים עליו המערער, שיגלה לאחרים עניינים אישיים אשר היו ידועים למערער על המשיב, כמפורט בטענות המשיב בפני בית המשפט המחוזי. לו התקבלה טענתו, כך טענת המשיב, היה על בית המשפט לדחות את תביעת המערער נגדו.

3.בדיון בפנינו הסכימו באי כוח הצדדים שהערעור והערעור שכנגד יתקבלו, במובן זה שפסק הדין יבוטל והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בטענות הצדדים, כמפורט לעיל: בטענת המשיב, כי ההסכם בין הצדדים נכרת על ידי המשיב מחמת כפיה, וכי על כן דין התביעה להדחות; ובטענת המערער, אם תדחה טענת המשיב כאמור, שהיה מקום להושיט למערער את מלוא הסעד שנתבקש על ידו.

להסכמה זו של הצדדים אנו נותנים תוקף של פסק דין, והעניין מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיחליט בטענות בעלי הדין כאמור, ויתן את פסק דינו מחדש. כמוסכם על בעלי הדין, יחליט בית המשפט המחוזי כאמור על סמך חומר הראיות אשר בתיק. עם זאת, אם ימצא זאת בית המשפט לנכון, יהיה רשאי לאפשר הבאת ראיות נוספות.

בנסיבות המקרה, ישא כל צד בהוצאותיו.