ע"א 6290/11 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת מ' לוי , להלן: בית המשפט ), מיום 30.6.2011, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 46372-05-11, וביתר התיקים בהם המערערת היא בעלת דין או תהיה בעלת דין בעתיד.

1.

בית המשפט, במותב הנוכחי, דן בענייניה של המערערת ומשפחתה מזה שנים. בין היתר, הוציא בית המשפט ביום 19.3.2002, לבקשת המערערת ובהסכמת בעלי הדין, צו הגנה נגד המשיב - בנה של המערערת. ביום 30.5.2011 הגישה המערערת בקשה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינה. בית המשפט דחה בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי לא מצא בנסיבות שתוארו בבקשת הפסלות כל חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערת בניהול המשפט. בית המשפט הוסיף כי צו ההגנה מיום 19.3.2002 הוצא לבקשת המערערת, בהתבסס על נתונים שנמסרו על-ידה אז, וכי בהתחשב בהסכמת בעלי הדין , ובעובדה שלאיש מהם לא היו זכויות קנייניות או חוזיות בביתו של השני, קבע אז כי הצו יעמוד בתוקפו ללא הגבלת זמן . ממילא, קבע בית המשפט, תחולתו של הצו פקעה , בהתאם לדין, לאחר שנה מיום הוצאתו.

על החלטה זו הוגשה הערעור שלפניי.

2.

המערערת, שאינה מיוצגת, טוענת בערעורה כי בית המשפט נמנע מלתת מענה ענייני לטענות שהעלתה נגדו בבקשת הפסלות. לדעת המערערת, החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות גרמה, למעשה, לסגירת התביעה וזאת מבלי לאפשר דיון בנוגע למחיקת הצו הלא חוקי שהוציא, לטענתה. המערערת טוענת עוד כי מאז מונה לדון בעניינה, גמר בית המשפט אומר לסגור את כל דרכיה להוכחת הנזק שנגרם לה כתוצאה ממעשי האיבה שיזם נגדה בעלה לשעבר, אבי ילדיה. המערערת משיגה על תוכנו של צו ההגנה שהוצא על-ידי בית המשפט בשנת 2002, אשר נקבע כי "יעמוד בתוקפו ללא הגבלת זמן". לטענתה, הצו ניתן בניגוד לדין ומהווה ראיה לדעה הקדומה בה מחזיק בית המשפט כלפיה. המערערת מוסיפה כי בית המשפט דחה את בקשת בנה מיום 18.8.2002 לבטל את צו ההגנה בנימוק לפיו "התיק סגור", ובכך תרם, לדבריה, להעמקת הקרע בין בני המשפחה. עוד טוענת המערערת כי בית המשפט אינו מכחיש את טענותיה לפיהן פעל כדי למנוע דיונים נוספים בתוכן צו ההגנה, ואף מחק תביעה שהגישה נגד בעלה לשעבר בשל העדר עילה ומשום שנראה לבית המשפט כי היא "טורדנית וקנטרנית". המערערת טוענת כי בכך ביקש בית המשפט למנוע את בירור תלונותיה בנוגע לטיפול הלקוי של לשכת הרווחה בה, וזאת בהתבסס על מכתב "חסוי" שהסתיר מפניה, כפי טענתה.

3.

המערערת מפנה לפסק הדין שניתן בעניינה בע"א 9139/09 בבית משפט זה (פסק דין מיום 3.1.2011, שניתן על-ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטים ע' ארבל ו י' דנציגר ), ובו נקבע, בהסכמת בעלי הדין, כי ענייני הרווחה של המערערת יועברו לטיפול רשות מקומית אחרת. המערערת מבקשת לאמץ, בנסיבות שנוצרו, את תוכן פסק הדין וליישמו כך שגם בית המשפט במותב הנוכחי יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בענייניה, והדיון יועבר למותב אחר, ואולי אף לבית משפט במקום אחר, וזאת כדי לאפשר "דף חדש ונקי" בכל ענייני המשפחה, מתוך תקווה לשקם את היחסים בה.

4.

מקריאת הערעור והנספחים שצורפו לו עולה כי למעשה, בעקבות החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות, בה נקבע כי תחולתו של צו ההגנה פקעה זה מכבר, תם הדיון בתביעת המערערת. ממילא, מתייתר בנסיבות אלה הדיון בערעור הפסלות. ויובהר:

צו ההגנה מיום 19.3.2002 פקע זה מכבר על-פי דין , כאמור בהחלטת בית המשפט בבקשת הפסלות.

5.

יתרה מכך, אין בהחלטות בית המשפט, אליהן מפנה המערערת, כדי להקים עילה לפסילתו מלהמשיך ולדון בענייניה, שכן השגות על תוכן החלטות מקומן בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות, כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 4966/11 מרים צפריר נ' אברהם שגיב (לא פורסם, 18.8.2011)). עוד אוסיף כי לא מצאתי שיש בטענותיה של המערערת כדי להקים עילה לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בענייניה העתידיים ככל שיגיעו לפתחו של בית המשפט.

6.

יחד עם זאת, נוכח תחושותיה של המערערת, וכן, בהתחשב ברוח דברי פסק הדין בע"א 9139/09, לא ייחשב הדבר כסטייה מהאמור בפסק דיני אם תראה השופטת להציע להעביר את המשך הטיפול בענייניה של המערערת, ככל שיוגשו בעתיד, לידי שופט אחר, והכל לשם פתיחת "דף חדש ונקי", ומבלי, כמובן, שהעברת הטיפול כאמור תחשב הטלת דופי בהתנהלות בית המשפט עד הנה (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 361 (2006)); השווה: ע"א 5227/11 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 7.8.2011)).

בכפוף לאמור בסעיף 6 לפסק דיני, הערעור נדחה.