ע"א 6304/97 אברהם כהן נ. עלי סביח

מן התצהירים שצורפו בתמיכה לבקשה ומן החקירה הנגדית עולה, כי הכנסותיהם של המבקשים הן נמוכות: המבקש הראשון מקבל קיצבת הבטחת הכנסה, ואילו המבקש השני מקבל קיצבת זיקנה ומשכורת מעבודה חלקית.

לשני המבקשים חובות בסכומים גדולים מאד. שניהם הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים על ידי יושב ראש ההוצאה לפועל. המבקש הראשון חויב בתשלום 1,000 ש"ח בחודש, ואילו המבקש השני חויב בתשלום של 200 ש"ח לחודש בלבד. שני המבקשים מתגוררים בדירות שבבעלות משותפת שלהם ושל רעיותיהם. אגב, לא הובהר מדוע אין רעיות המבקשים עובדות.

התרשמתי מן הדיון, כי שני המבקשים מוקפים בבני משפחה המסוגלים לתמוך בהם במידת מה. כך, למבקש הראשון ארבעה ילדים בגירים (אחד מהם נשוי ואב לילד המתגורר עם הוריו), ולמבקש השני שניים עשר ילדים בגירים, נשואים ובעלי משפחות (זולת בת אחת). בני המשפחה עוזרים למבקשים, והדבר אף מופיע במפורש בתצהירו של המבקש הראשון.

יש לציין כי שני המבקשים לא ידעו מה גובה אגרת הערעור, אשר פטור מתשלומה מבוקש על ידם.

המבקשים חויבו בתשלום הוצאות בסכום של 7,500 ש"ח בבית משפט קמא, וספק אם עמדו בכך.

המדובר בערעור המבקש לתקוף את קביעותיו של בית משפט קמא בנוגע להיקף הבנייה שביצע המשיב והתשלומים אשר שולמו לו על ידי המבקשים. המבקשים טוענים, כי שילמו למשיב מעבר למגיע לו, ואילו המשיב טוען, כי בדעתו להגיש ערעור שכנגד בעניינים בהם ביכר בית משפט קמא את גירסת המבקשים. לצערי, לא התקבלה הצעתי לנסות ולסיים את הסכסוך בדרך של פישור.

אשר לתשלום האגרה, איני סבורה כי המבקשים מצויים באותו חוסר אונים מן הבחינה הכלכלית המצדיק פטור מתשלום האגרה. יש לזכור גם, כי המדובר בשני מערערים אשר יכולים לחלק את המעמסה בין שניהם.

לגבי הערבון, לא מצאתי הצדקה לפטור מוחלט מן החובה להפקיד ערבון. כדי להקל עם המבקשים, אני מחליטה לפצל את הפקדת הערבון באופן הבא: סכום של 10,000 ש"ח יופקד בבית המשפט במזומן או בערבות בנקאית, כמקובל, ולגבי היתרה בגובה 10,000 ש"ח תנתן ערבות צד ג' של ערב בעל יכולת. הערבות תהיה בסכום של 10,000 ש"ח, כשסכום זה נושא הצמדה וריבית מיום מתן הערבות ועד התשלום בפועל. הערבות תיתמך בתצהירו של הערב לגבי רכושו ומקורות הכנסתו, ותובא לאישורי.

המועד לתשלום האגרה, הפקדת הערבון והפקדת הערבות - תוך שלושים יום מיום המצאת ההחלטה. אין צו להוצאות בהליך זה.