ע"א 6405/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ. אלון מרקאנטי

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ולפיו חויבה המבקשת, הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב (להלן: הפול ) לשלם למשיב פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים.

1.

ביום 15.3.2002 פגע כלי רכב בקטנוע שעליו רכב המשיב והוא נפל ממנו אל הכביש בעוד הנהג הפוגע נמלט ברכבו מן המקום. כתוצאה מן התאונה נגרמו למשיב, בין היתר, שברים בשוק רגל שמאל. המשיב תבע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו את הפול בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, ובהעדר מחלוקת בדבר חבותה נסב הדיון על גובה הנזק אשר נגרם למשיב. בפסק דינו מיום 3.7.2011 קבע בית המשפט המחוזי (השופט א' בכר) כי נכותו הרפואית (אורטופדית ופסיכיאטרית) של המשיב היא בשיעור של 49% ונכותו התפקודית בשיעור 60%, ופסק לו פיצוי בראשי נזק שונים בסך כולל של 3,587,594 ש"ח. עם זאת קבע בית המשפט כי מתוך סכום זה יש "להקפיא" סך של 500,000 ש"ח עד אשר יסתיים בירור תביעתו של המשיב במוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלת נכות כללית וקצבת ניידות.

2.

שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הפול טוענת בערעורה כי בית המשפט המחוזי קבע למשיב נכות רפואית ותפקודית בשיעורים הגבוהים מן הנכויות שמהן הוא סובל בפועל וכי התעלם מנכויות שהיו למשיב קודם אירוע תאונת הדרכים דנן. עוד טוענת הפול כי יש לפחית את סכום הפיצוי שפסק בית משפט קמא לטובת המשיב וכי היה עליו להורות על "הקפאת" סכום גבוה יותר מן הסכום עליו הורה לצורך מיצוי ההליך במוסד לביטוח לאומי. המשיב מצידו טוען בערעור שכנגד כי יש להגדיל את שיעורי הנכות הרפואית והנכות התפקודית אשר נקבעו לו וכי נוכח הנתונים והראיות שהוצגו בבית משפט קמא, יש לפסוק לטובתו פיצוי בשיעור גבוה מזה שנפסק.

3.

טרם הגשת הערעור עתרה הפול לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות על עיכוב ביצוע תשלום סך של 1,500,000 ש"ח בצרוף שכר-טרחה עורך-דין (ובסה"כ 1,726,200 ש"ח) מתוך סכום הפיצוי שנפסק, ולחלופין על הפקדתו בחשבון בנק משותף לבאי-כוח שני הצדדים, עד להכרעה בערעור מטעמה. ביום 30.8.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי טענותיה של הפול במענה לתביעת המשיב נבחנו לגופן בפסק הדין, כי 500,000 ש"ח מתוך הסכום שנפסק עוכבו ממילא לצורך מיצוי הפניה למוסד לביטוח לאומי וכי לא הוכח קיומו של חשש ממשי כי המשיב יתקשה בהשבת המצב לקדמותו אם יתקבל ערעור הפול או כל טעם ראוי אחר המצדיק עיכוב ביצוע פסק דין כספי.

4.

מכאן הבקשה שבפניי, בה שבה הפול ועותרת לעיכוב תשלום סך של 1,500,000 ש"ח בצירוף שכר-טרחה עורך-דין מתוך סכום הפיצוי עליו הורה בית משפט קמא, ולחלופין לקביעת "חלופה הולמת" להבטחת ביצוע פסק הדין (כגון הפקדת הסכום המעוכב בחשבון נאמנות), עד למתן הכרעה בערעור. הפול טוענת כי סיכויי הערעור שהגישה גבוהים שכן הוא מעורר שאלות משפטיות וכן שאלות ביחס להערכת הנזק, ולטענתה בית המשפט פסק לטובת המשיב סכום העולה באופן חריג על הנזקים שנגרמו לו בפועל. עוד טוענת הפול כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן אם לא יעוכב תשלום הסכום כמבוקש על ידה לא תהא לה אפשרות להשיב את המצב לקדמותו, בהדגישה כי הסיכוי שתוכל לגבות מהמשיב את הסכומים שישולמו לו אם תזכה בערעור הוא אפסי היות ואין לו כל מקור פרנסה והוא סמוך על שולחן אחיו וגיסתו. כן טוענת הפול כי נכון לעת הזו היא שילמה למשיב סך של 1,852,003 ש"ח, והסכום שעיכובו מתבקש כעת צופה פני עתיד. לטענתה בנסיבות אלה הנזק שייגרם לה אם תדחה בקשתה עולה על נזקו של המשיב והיא מדגישה בהקשר זה כי הסכום שביצוע תשלומו יעוכב יישמר לזכותו של המשיב ואף ישא פירות. עוד נטען כי בית משפט קמא ציין כאחד הטעמים להחלטתו כי 500,000 ש"ח מתוך סכום הפיצוי שנפסק ממילא הוקפא לצורך מיצוי הפניה למוסד לביטוח לאומי. אולם לטענתה אין בכך משום טעם ראוי לדחיית בקשתה שכן אין מדובר בעיכוב ביצוע של הסכום אלא במימוש חובה המוטלת על המשיב לפנות למוסד לביטוח לאומי בהליך שאת תוצאותיו לא ניתן לצפות כעת.

5.

המשיב מצידו מתנגד לבקשה. לטענתו סיכויי הצלחת הערעור שהגישה הפול נמוכים ביותר, והוא מדגיש כי פסק דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק וכי הפול חוזרת על טענות שנדחו לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק. המשיב מוסיף כי ערעורה של הפול מופנה בעיקר כלפי קביעות עובדתיות של בית משפט קמא כמו גם כלפי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. עוד טוען המשיב כי חיוב כספי אינו יוצר, ככלל, נזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו, וכי הפול לא הניחה תשתית מבוססת לטענתה בעניין זה. המשיב מדגיש כי הטענה בדבר מצבו הכלכלי נטענה בעלמא וללא תימוכין בתצהיר. לבסוף מציין המשיב כי לא ניתן ללמוד לענייננו מהחלטות אליהן הפנתה הפול בהן עוכב תשלום פיצוי באופן חלקי, שכן הנסיבות באותם מקרים שונות מנסיבות המקרה דנן.

6.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

אכן הכלל הוא כי הגשת ערעור אין בה כדי לעכב ביצועם של פסק דין או החלטה ועל המבקש עיכוב ביצוע לשכנע כי לערעור סיכויים טובים וכי אם תדחה בקשתו יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו (ראו ע"א 8777/07 עזבון המנוח דורון רווה ז"ל נ' רווה , פסקה 4 (לא פורסם, 29.4.2008) (להלן: עניין רווה )). כמו כן, יטה בית משפט שלערעור שלא לעכב פסק דין כספי שכן תשלום כסף אינו יוצר ככלל נזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו, להוציא אותם מקרים בהם יש בידי המבקש לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה, אם יצליח בערעור (ראו בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד מג (2) 172, 174 (1989)). בענייננו טוענת הפול כי הסכום הנכבד שנפסק לטובת המשיב מלמד כשלעצמו על הקושי בהשבתו, בפרט נוכח מצבו הכספי. אכן, לטובת המשיב נפסק סכום לא מבוטל והדבר מהווה שיקול בהערכת הקושי בהשבתו במקרה שפסק הדין יהפך בערעור (ראו עניין רווה , פסקה 4). המשיב אינו חולק בתגובתו על הטענה כי אין לו כיום כל מקור פרנסה וכי הוא סמוך על שולחנם של אחיו וגיסתו, ובנסיבות אלה ונוכח הסכום הגבוה, יחסית, שנפסק לטובתו ניתן להניח כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ולו באופן חלקי, תתקשה הפול להשיב את המצב לקדמותו. לכך יש להוסיף כי חלק מן הפיצוי שנפסק צופה פני עתיד וכן כי מקום שבו צפוי קושי בהחזרת המצב לקדמותו, די בקיומו של סיכוי שאין לשלול אותו כי הערעור יתקבל, כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק-הדין (ראו ע"א 8935/01 פרידמן נ' יורי נחושתן, עו"ד, כונס נכסים זמני של מוביילקום תקשורת בע"מ , פ"ד נו(2)

769, 772 (2002)). בענייננו אני סבורה, על פני הדברים, כי הערעור איננו נעדר סיכוי. בנסיבות אלה ולאחר איזון כל השיקולים הצריכים לעניין, אני מורה, אפוא, על עיכוב תשלום סך של 850,000 ש"ח (בצירוף שכר-טרחה עורך-דין) מתוך הסכום שנפסק לטובת המשיב וזאת בנוסף על "הקפאת" הסכום של 500,000 ש"ח כהוראת בית משפט קמא, לצורך מיצוי ההליכים במוסד לביטוח לאומי. הסכום שעל העיכוב בתשלומו הוריתי יופקד בחשבון נאמנות נושא פירות (פק"מ) על שם באי-כוח שני הצדדים, עד להכרעה בערעור.

הבקשה מתקבלת באופן חלקי כאמור לעיל. אין צו להוצאות.