ע"א 6426/98 יונה קייקוב נ. שותא טל

בפני בקשה למחיקת חלק מסעיף בהודעת הערעור ולמתן פרטים נוספים. הדיון בבקשה זו התעכב מעט, עקב ההמתנה להחלטה בבש"א 2742/99 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' דיקלה חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ , טרם פורסם), שם טען המערער כי רשם בית המשפט העליון אינו מוסמך למחוק חלקים מסיכומים. משנדחתה טענה זו (ביום 29.8.00) בשלה העת לדיון בבקשה כאן.

1.עניינו של הערעור הוא מכר דירת המשיבים למערער. תשלומי המערער למשיבים נעשו באמצעות עורך דינם של המשיבים, ששימש גם ככונס נכסים על הדירה, לאחר שהמשיבים לא עמדו בפרעון הלוואה שנטלו. אין חולק, כי שני התשלומים הראשונים שולמו. נתגלעה מחלוקת באשר לתשלום השלישי. המערער שילם תשלום זה לידי עורך דינם של המשיבים. אלא שהלה עזב את הארץ ימים ספורים לאחר מכן ולא שב לארץ עד היום. לטענת המערער, עמד בחובת התשלום בכך ששילם לעורך דינם של המשיבים. המשיבים טוענים, כי הואיל ולא קיבלו את הכסף יש לראות את המערער כמי שלא עמד בחיובו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט י' זפט) דחה את תביעת המערער, בה נתבקש, כי יוצהר, כי המערער שילם את התשלום השלישי וייאכפו חיובי המשיבים מכח חוזה המכירה. מכאן הערעור.

2.בסעיף 16 להודעת הערעור נטען, כי בחקירתו בבית המשפט טען המשיב מס' 2, כי עורך דינו העביר לו בשעתו שיק על סכום התשלום השלישי, אלא שהשיק חולל. בסיפא לסעיף זה צויין: "על כך העיר לו גם בית המשפט קמא הנכבד כי אינו מכיר פרוצדורה בה הבנק מותיר בידו שיק שחולל על ידו." בסעיף 17 להודעת הערעור נטען:

"חרף כל האמור לעיל , קבע בית המשפט הנכבד בפסק דינו כי המערער לא שילם את תשלום התמורה השלישי בסך 79,000 $ הנ"ל ועל המערער לשלם סכום זה שוב לידי המשיבים."

3.בבקשה שבפני מתרעמים המשיבים על שהמערער מסתמך על דברים של בית המשפט המחוזי שלא תועדו בפרוטוקול, ולטענתם לא היו ולא נבראו. לפיכך הם מבקשים את מחיקתו של משפט זה. עוד הם מבקשים, כי המערער ייתן פרטים נוספים ומלאים באשר לטענתו, כי משמעות פסק הדין היא כי עליו לשלם "שוב" את התשלום השלישי. לטענתם, לא המבקש הוא שנשא בתשלום זה, אלא מבטחו של עורך הדין שלו (שהוא שביצע בשעתו את התשלום לידי עורך דינם של המשיבים). כך שהצגת הדברים על ידי המערער היא שגויה (טענה זו נתמכת בתצהירו של המשיב מס' 2).

4.המערער אינו מתנגד להשמטת המשפט המתייחס להערת בית המשפט המחוזי, והוא מבקש להחליפו באמירה לפי "המערער ובא כוחו אינם מכירים פרוצדורה בה הבנק מותיר בידו שיק שחולל ומן המפורסמות הוא כי שיק שכזה מוחזר באופן אוטומטי לנפרע על פיו.". בהתייחס לבקשה למתן פרטים נוספים, טוען המערער כי לבקשה מעין זו אין מקום בשלב הערעור, שעניינו בבירור טענות משפטיות ולא עובדתיות. מה גם שלטענת המערער אין לפרטים אלה כל רלוונטיות לנושא הערעור.

5.בהתאם להוראות תקנה 418 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות"):

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות למערער להמציא לו פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל נימוק שבערעור, בתנאים שייראו לבית המשפט, לרבות תשלום הוצאות."

הסמכות קיימת איפוא. הגם שהשימוש בה, ככל הנראה, הוא נדיר. עם זאת (וככל שהסמכות מוקנית לרשם), לא מצאתי מקום לעשות בה שימוש. על פני הדברים, אין נפקות משפטית לשאלה מכיסו של מי שולמו דמי התשלום השלישי. השאלה שעמדה ביסוד ההליך בבית המשפט המחוזי היתה למי

הגיעו כספי התשלום השלישי והפרטים הנוספים אינם נוגעים לכך. זאת ועוד: "הפרטים הנוספים" נוגעים לפי הבקשה לאירועים המאוחרים למתן פסק הדין - אירועים שהמשיבים מודעים להם, לטענתם. בנסיבות אלו, וככל שהמשיבים מבקשים להביא פרטים אלה לידיעת בית המשפט, דומה כי הדרך הראויה שעל המשיבים לנהוג בה היא הגשת בקשה להצגת ראיות נוספות בערעור - בהתאם להוראות תקנה 457 לתקנות (והשוו גם: (בשג"ץ 20/87 בג"צ 445/85 אזוב נ' שופט בית משפט השלום , לא פורסם; בג"ץ 3330/97 עירית אור יהודה נ' ממשלת ישראל , לא פורסם). הואיל והמערער אינו מתנגד, למעשה, להשמטת המשפט המסיים בסעיף 16 לכתב הערעור, לא נצרכתי לענין זה ולצורך העניין אראה את הסכמתו כבקשה לתיקון כתב הערעור על דרך החלפת המשפט האמור ואענה לבקשה זו.

6.סוף דבר - המשפט האחרון בסעיף 16 להודעת הערער יוחלף במשפט: "המערער ובא כוחו אינם מכירים פרוצדורה בה הבנק מותיר בידו שיק שחולל ומן המפורסמות הוא כי שיק שכזה מוחזר באופן אוטומטי לנפרע על פיו.". המערער יגיש הודעת ערעור מתוקנת בהתאם תוך חמישה עשר יום ממועד המצאתה של החלטה זו. הבקשה למתן פרטים נוספים נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.