פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
6435/11
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
יגאל שגיא
נ ג ד
המשיבים:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב
3. אלון יעקובי
4. סלע (מגדל) חברה לביטוח בע"מ
5. איילון חב' לביטוח בע"מ
6. אבנר איגוד לביטוח נפגעי תאונת דרכים
הוגש הליך
החלטה
אין ספק כי במקרה שלפניי המערער לא היה רשאי להגיש ערעור בזכות, אלא היה עליו להגיש בקשת רשות הערעור. המערער משיג על פסק-דין של כבוד רשם בית המשפט המחוזי (ח' ברנר), מיום 30.6.2011, שדחה את ערעורו על פסק-דין של בית משפט השלום מחמת אי-הפקדת עירבון. לפי סעיף 96(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), פסק דין של רשם בית משפט מחוזי דינו, לעניין ערעור, כדין פסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. משמע, הדרך לערער על פסק-דינו של כבוד הרשם ברנר, שדחה את ערעורו של המערער, היא הדרך שבה מערערים על פסק-דין של בית משפט מחוזי בישבו כערכאת ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום. כידוע, בעל-דין החפץ לערער ב"גלגול שלישי" נדרש לבקש רשות ערעור (סעיף 41(ב) לחוק). לעניין זה, אין נפקא מינה אם הנימוק לדחיית הערעור בבית המשפט המחוזי הוא נימוק "מקדמי" או "דיוני" (כגון אי-הפקדת עירבון), או שמא נימוק לגופו של עניין. אין אפוא כל יסוד לעמדתו של המערער כי עומדת לו במקרה זה זכות ערעור על פסק-הדין של כבוד הרשם ברנר. לגבי החלטתו הנוספת של כבוד הרשם ברנר, מיום 7.7.2011, לדחות את בקשתו של המערער "לביטול החלטה" – מדובר ב"החלטה אחרת", והיה על המערער להשיג עליה כפי שמשיגים על "החלטה אחרת" של רשם בית המשפט המחוזי.
דין הערעור להימחק, אפוא. המבקש עותר לחלופין כי תינתן לו ארכה להגשת בקשת רשות ערעור. לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי לקבל בקשה חלופית זו, ככל שמדובר בפסק הדין מיום 30.6.2011, ובכפוף לתשלום הוצאות. הגם שסבורני כי קשה לסווג את טעותו של המערער באשר לדרך הערעור הנכונה כטעות סבירה, יש ליתן משקל – בין יתר הנסיבות – לעובדה כי הערעור שבכותרת הוגש עוד לפני שחלפה התקופה הקצובה בדין להגשת בקשת רשות ערעור. בכך יש כדי למזער את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבים. במקרה שלפניי, דומני כי האיזון הראוי מצוי במתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור (על פסק הדין מיום 30.6.2011), עד ליום 1.11.2011. תוך אותו מועד יהא על המערער לשלם למשיבה 1 שכר טרחת עורך-דין בסך של 1,000 ₪; למשיבה 2 שכר טרחת עורך-דין בסך של 500 ₪; ולמשיבים 3 ו-4 (יחד) שכר טרחת עורך-דין בסך של 500 ₪. לא ראיתי לפסוק הוצאות למשיבה 5, שרק הצטרפה לטענות המשיב 1.
מובהר בזאת, כי הגשת אישור לבית המשפט בדבר תשלום שכר הטרחה יהווה תנאי לקבלת בקשת רשות הערעור לרישום. ככל שאכן תוגש בקשת רשות הערעור, יצוין דבר הארכה בפתחה, ויצורף עותק מהחלטתי זו. המזכירות תתייק עותק מההחלטה בתיק השופט.
ניתנה היום, כ"ז בתשרי תשע"ב (25.10.2011).
גיא שני
ר ש ם