פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6443/11 מרקו כהן נ. שלום כהן

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער חזר בו מרוב טענותיו בערעור ונותרה לדיון דרישתו לדמי שכירות בגין חלקו במקרקעין המשותפים ששימשו את החברה. בית המשפט העליון קבע, על דרך האומדנה, כי על החברה לשלם למערער 160,000 ש"ח בערכים דהיום. המשיבים חויבו לשלם למערער 60,000 ש"ח בהוצאות, ולא נפסקו הוצאות בערכאה זו.

העובדות

המערער והמשיב היו בעלים משותפים במקרקעין ששימשו את החברה לניהול עסקה. לטענת המשיב הוסכם כי המקרקעין יועמדו לשימוש החברה ללא תמורה, וזו הייתה הנהוגה במשך שנים עד להפחתת שכרו של המערער. המערער חזר בו מרוב טענותיו בערעור ונותרה לדיון רק דרישתו לדמי שכירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם על החברה לשלם למערער דמי שכירות בגין חלקו במקרקעין המשותפים שנוצלו לניהול עסקה?
  2. 2.האם הוכח הסכמה בין הצדדים להעמדת המקרקעין לשימוש החברה ללא תמורה?
  3. 3.מהם דמי השכירות הראויים בגין חלקו של המערער במקרקעין?

הלכות

  1. 1

    נקבע כי על החברה לשלם למערער פיצוי על אי תשלום דמי שכירות עבור חלקו במקרקעין, על דרך האומדנה, בסך 160,000 ש"ח בערכים דהיום, ללא מע"מ.

    ״לסילוק כל טענותיו של המערער בגין אי תשלום דמי השכירות הראויים עבור חלקו במקרקעין, היה על החברה לשלם לו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דמי שכירות
  • בעלות משותפת
  • מקרקעין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

6443/11

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט א' שהם

המערער:

מרקו כהן

נ ג ד

המשיבים:

1. שלום כהן

2. ג'רסי מפעלי צביעת מתכות בע"מ

3. דליה כהן

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בתל אביב מיום 16.08.2011 בת"א 1901/05 שניתן על ידי כבוד השופטת מ'

אגמון-גונן

תאריך הישיבה:

ה' בש

בט תשע"ג

(16.1.13)

בשם המערער:

עו"ד אייל כהן

בשם המשיבים:

עו"ד דוד רום; עו"ד צביה שיר

פסק-דין

1.

לאחר שיח ושיג חזר בו המערער מערעורו ככל שהוא נוגע לסוגיות שלהלן:

(א) הפחתת שכר עבודה;

(ב) אי חלוקת דיבידנד;

(ג) מעשי גזל, קיפוח ומרמה;

(ד) אי המצאת מסמכים ודוחות כספיים;

(ה) תשלום משכורות שלא כדין לבניו של המשיב;

(ו) רכישת רכבים יוקרתיים על חשבון החברה;

(ז) פגמים בכינוסה של האסיפה הכללית מיום 24.11.99 והפסקת כהונתו של המערער כדירקטור בחברה;

(ח) גזל מוניטין.

2.

נותר לפנינו ערעורו של המערער בכל הקשור לאי תשלום דמי שכירות עבור חלקו של המערער במקרקעין שהינם בבעלות משותפת של הצדדים וששימשו את החברה לצורך ניהול עיסקה.

3.

לטענת המערער לא שולם לו במהלך השנים חלקו בדמי השכירות.

לטענת המשיב, הוסכם בינו לבין המערער כי המקרקעין יועמדו לרשות החברה, לצורך ניהול עסקה, ללא תמורה על מנת להקל על החברה.

4.

בית המשפט קמא קיבל את טענת המשיב וקבע כי אכן היה מקובל על שני הצדדים במשך שנים, עד להפחתת שכרו של המערער, כי שניהם יעמידו את המקרקעין לשימושה של החברה ללא תמורה.

5.

כל אחד מן הצדדים ביקש לתמוך בעמדתו שלו תוך העלאת טענות מטענות שונות והוצגו לעיוננו חוות הדעת שהוגשו על ידי שני הצדדים, בדבר שווי דמי השכירות הראויים, שהפער ביניהם משמעותי ביותר בלשון המעטה.

6.

לאחר שעיינו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, בחנו את חוות הדעת הנזכרות לעיל ושמענו את השלמת טיעוני הצדדים בעל פה לפנינו הגענו לכלל מסקנה, על דרך האומדנה, כי לסילוק כל טענותיו של המערער בגין אי תשלום דמי השכירות הראויים עבור חלקו במקרקעין, היה על החברה לשלם לו, בגין כל התקופה בה עוסק פסק דינו של בית המשפט קמא, סך של 160,000 ש"ח בערכים דהיום. לסכום זה לא יווסף מס ערך מוסף.

7.

מאחר ובדין השית בית המשפט קמא הוצאות בסך 100,000 ש"ח על המערער, ישלמו המשיבים למערער סך של 60,000 ש"ח בלבד, בתוך 30 ימים ממועד פסק דין זה.

8.

בנסיבות העניין לא ראינו לנכון לחייב בהוצאות בערכאתנו.

ניתנה ביום, ה' בשבט תשע"ג (16.1.2013).

תוקנה היום, ט"ז באדר תשע"ג (26.2.2013).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נקבע כי על החברה לשלם למערער פיצוי על אי תשלום דמי שכירות עבור חלקו במקרקעין, על דרך האומדנה, בסך 160,000 ש"ח בערכים דהיום, ללא מע"מ.