ע"א 6524/98 ח.י.ר. השכרת רכב בע"מ נ. P.L.F. ESTABLISHMENT

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בו נדחתה תביעתם למתן פסק דין הצהרתי כנגד המשיבים.

בפני בקשת המערערים להתיר להם מתן ערובה אחרת תחת הפקדת ערבון בסך 20,000 ש"ח, כפי שחוייבו.

בבקשתם אשר נתמכת בתצהיריהם של המבקשים מספר 2 ו4- נטען, כי כל המבקשים הינם חסרי יכולת כלכלית ואין באפשרותם כלל לעמוד בהפקדת הערבון הנדרש. על פי האמור בתצהירים ובבקשה, המבקשת מספר 1 הינה חברה להשכרת רכב שאינה פועלת מאז שנת 1989, ולה חובות המסתכמים בכמליון שקלים. המבקש מספר 2 מקבל קיצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי בסך כ2,000- ש"ח ואין לו הכנסות נוספות. על דירת המגורים שבבעלותו רובצת משכנתא, וכן עיקולים רבים. המבקש 3, הינו עזבונה של אשתו של המבקש 2. על פי הנטען, אין בעזבון המנוח כל נכסים מלבד חזקה בדירה עליה רובצים כאמור משכנתא ועיקולים.

המבקש מספר 4 ורעייתו מחזיקים במניותיה של חברה, פלא קשר בע"מ, אשר בשנת 1997 רשמה הפסדים של למעלה מ100,000- ש"ח. הוצהר, כי המבקש מועסק בחברה כשכיר במשכורת העומדת על כ2,000- ש"ח לחודש.

המערערים מבקשים כי תחת הפקדת ערבון יותר להם להמציא ערבות צד ג', של שני בניו של המבקש מספר 2 (אחיו של המבקש מספר 4). תצהיר של מר יוסף אור, אחד מהערבים המוצעים, צורף לבקשה.

המשיבה מספר 1 מתנגדת לבקשה ובפיה מספר טענות: ראשית, כי הבקשה הוגשה באיחור ועל כן דינה דחיה על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות). שנית, משום שהמבקשים חדלי פרעון, ומכאן שלא ניתן יהיה להפרע מהם. כן נטען, שאם קרובי משפחתם של המבקשים בעלי יכולת, אין כל סיבה שלא יעמידו לרשותם האמצעים למתן הערבון.

המשיב מספר 2 ביקש להצטרף לטיעוניה של משיבה מספר 1.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים סברתי, כי יש מקום לקבל את הבקשה.

לעניין טענות המשיבים, הראשונה - בהתחשב בכך שהבקשה למתן ערובה אחרת הוגשה במועד סביר לאחר המצאת ההודעה על הפקדת הערבון ובטרם חלוף המועד להפקדתו, הרי שאין מקום להפעלתה של תקנה 431 לתקנות.

לעניין הבקשה, המשיבים אינם חולקים, למעשה, על טענת המבקשים, כי אין באפשרותם של המבקשים להפקיד את הערבון הנדרש. אולם, המשיבים טוענים כי הערבים המוצעים הינם בניו של המבקש מס' 2, ויכול היה המבקש 2 להסתייע בהם להפקדת הערבון. אך לא כן הוא. לא מדובר ביכולת כלכלית של המבקש עצמו. הנטל על המבקש להראות שפנה לקרוביו לעזרה. במקרה זה עשה כך המבקש מספר 2 ובניו מוכנים לערוב לתשלום ההוצאות. נחה דעתי, כי ערבותם המשותפת של שני הערבים שהוצעו על ידי המבקשים יכולה להיות ערובה סבירה להבטחת הוצאותיהם של המשיבים בערעור זה, בהינתן גובה הכנסתם החודשית ונכסיהם.

בנסיבות אלה, אני מחליטה לקבל את הבקשה ולהתיר הגשת ערבות צד ג' במקום ערבון.

מר יוסף אור ומר ראודור רוזנר יערבו להוצאות המשיבים עד לסכום של 20,000 ש"ח, ביחד ולחוד, כשסכום זה נושא ריבית והצמדה מיום מתן הערבות ועד התשלום בפועל. לערבות יצורף תצהירו של מר ראודור רוזנר (אשר לא צורף לבקשה).

הערבויות יוגשו בתוך חמישה-עשר יום מעת המצאת החלטה זו, ויובאו לאישורי.