פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א 6532/03
רע"א 6535/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים:
1. שמעון
מסעדות פנורמה אילת בע"מ
2. שמעון קינן
3. תמרה קינן
נ ג ד
המשיב:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים: עו"ד ילון
הכט
החלטה
זוהי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' שטרנברג אליעז) שלא לבטל פסק דין אשר ניתן בהעדר צד.
המבקש 2 הוא בעל השליטה במבקשת 1, והוא בעלה של המבקשת 3. בתגובה לפתיחת המשיב בהליכי מימוש משכנתה בנכסים המשמשים את המבקשים, לטענתם, לפרנסת, על מנת לגבות חוב אותו חבים לו המבקשים, הגישו האחרונים תובענה נגד המשיב. בתובענה נתבקשה הצהרה כי "טרם הבשילו ו/או התקיימו התנאים למימוש המשכון על הנכס והנתבע מנוע מלהמשיך בהליכי מימוש המשכון על הנכס...". המבקשים לא התייצבו לדיון שנקבע לסיום פרשת הבאת הראיות בתביעתם. היות שבית המשפט מצא כי די בראיות שכבר הוצגו בפניו על מנת להגיע למסקנה כי תובענת המבקשים נעדרת יסוד, הוא דחה את התובענה.
המבקשים פנו אל בית המשפט קמא בבקשה לבטל את פסק הדין אשר ניתן בהעדרם. בית המשפט קמא דחה את הבקשה. בית המשפט קמא מצא כממצא עובדתי כי לאור המועד בו נודע למבקשים על מתן פסק הדין, בקשה זו הוגשה באיחור וללא נימוק ראוי להארכת מועד. זאת ועוד, בית המשפט קמא קבע כי מכל מקום, לא היה מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בנסיבות המקרה. כנגד החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ועתה הם מבקשים שביצוע פסק הדין- קרי פינויים מהנכסים- יעוכב עד למתן החלטתי בבקשת רשות הערעור.
לאחר עיון בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה, לא מצאתי לנכון לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא. זאת, אף מבלי לדון בשאלת סיכויי הבקשה, אשר תידון, כאמור, בנפרד. המבקשים לא הצליחו לשכנע בטיעוניהם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, במידה כזו שתצדיק עיכוב ביצועו של פסק דין שניתן על ידי בית משפט. הליכי מימוש המשכנתה נשוא בקשה זו מתארכים כבר כחמש שנים, ולפי ממצאיו של בית המשפט קמא, במהלך שנים אלה תפח חובם של המבקשים למשיב עד שהיום הוא עולה בהרבה על ערך הנכסים הממושכנים. על כן, עיכוב ביצוע פסק הדין, יגרום למשיב נזק רב, אשר ספק אם המבקשים, לאור מצבם הכלכלי העגום, יוכלו, במידת הצורך, לפצות את השיב בגינו. לאור העובדה כי מנגד, נזקם של המבקשים מביצוע פסק הדין במקרה שלבסוף תתקבל בקשת רשות הערעור שהגישו, אף אם יהיה קשה, ניתן יהא לרפאו בפיצוי כספי, לא מצאתי עילה שתצדיק עיכוב ביצועו של פסק הדין.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך 15,000 ש"ח.
ניתנה היום, ו' באב תשס"ג
(4.8.2003).
ש ו פ ט