ע"א 6532/98 יורם שפטל-עו"ד נ. פקיד שומה ת"א - 3

בפני בקשת המערער לאפשר לו להפקיד התחייבות עצמאית במקום ערבות בנקאית בה חוייב. טוען המערער, כי מאחר שעיסוקו בעריכת-דין הרי שסכום הערבון מאיין כל חשש ולא ניתן יהיה לגבות ממנו חיוב צפוי בהוצאות אם יידחה ערעורו.

המשיב מתנגד לבקשה, ראשית מאחר שהתחייבות עצמאית של המערער אינה יכולה לבוא בגדר ערובה. שנית, מאחר שהמשמעות המעשית של הבקשה היא פטור מחובת ערבון, ואילו המערער אינו עומד בתנאי של העדר יכולת כלכלית.

מוסיף המשיב, כי המערער טרם שילם ההוצאות שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- קובעות, כי חובה על כל מערער להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיב. הכלל בענייננו הוא, כי:

"התחייבות עצמית של המערער אינה 'ערובה'. המערער עצמו חייב בתשלום ההוצאות אם בית המשפט יטילן עליו, בין אם ערב לתשלומן ובין אם לאו, ולפיכך אין הרשם מוסמך להסתפק בהתחייבות עצמית שכזאת במקום הערבון" (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין, 1995) עמוד 821).

די בכך כדי לדחות בקשת המערער, ואולם, לכך יש להוסיף את טענת המשיב, כי עד למועד הגשת תגובתו טרם שילם המערער את ההוצאות שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית.

המערער יפקיד הערבון תוך שלושים יום ממועד המצאת החלטה זו.