ע"א 6584/15 lobat trading l.t.d נ. ראדום מערכות תעופה בע"מ

1.העירבון בהליך זה הועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 40,000 ש"ח. סכום זה הופקד על ידי המערערות.

בבקשה שהועברה לטיפולי עותר המשיב 2 להורות על הגדלת סכום העירבון, כך שזה יוכפל ויועמד על סך של 80,000 ש"ח. המשיב 2 טוען בבקשתו כי המערערות ערכו את סיכומיהן כ"נאום כללי" וללא הפניות סדורות, וכי הדבר הכביד במידה ניכרת על הכנת הסיכומים מטעמו. עוד טוען המשיב 2 כי ראוי להגדיל את העירבון גם בשים לב לגובה התביעה הכספית אשר הוגשה על ידי המערערות (ואשר נדחתה) ולשיעור ההוצאות אשר נפסקו בערכאה הדיונית.

המערערות מתנגדות לבקשה.

2.לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושקלתי בדבר החלטתי להגדיל במידה מסוימת את שיעור העירבון, אך לא בשיעור שהתבקש.

תחילה אדגיש כי בניגוד לטענת המערערות כאשר סכום העירבון נקבע על ידי המזכיר הראשי, כפי שאירע בענייננו, רשאים הצדדים לבקש כי העניין "יובא ... שנית לפני הרשם לעיון ולהכרעה" (תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), ואין הם נדרשים להוכיח שינוי נסיבות כתנאי להגדלה או להפחתה של סכום העירבון (ראו ע"א 5018/12 סינבטי נ' לבייב , פסקה 3 (20.12.2012)). אעיר בהקשר זה כי ככלל ראוי שבקשה להגדלת העירבון תוגש בסמוך לאחר שנודע למשיב על סכום העירבון שנקבע, אולם במקרה דנן לא מצאתי לדחות את בקשת המשיב 2 בשל עיתוי הגשת הבקשה לבדו. כן לא מצאתי לדחות את הבקשה מן הטעם שהיא לא נתמכה בתצהיר, היות והנתונים הרלבנטיים לקביעת גובה העירבון עולים מתוך התיק עצמו.

לגופם של דברים - העירבון נועד כידוע להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון נקבע לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות בהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (ראו 9474/16 אברבוך נ' Otkritie International Investment Management LTD (28.12.216) והאסמכתאות המובאות שם).

כאמור, המשיב טוען בין היתר כי יש להגדיל את סכום העירבון בשל אופן הגשתם או עריכתם של סיכומי המערערות ותיק המוצגים מטעמן. טענה זו איני מוצאת לקבל. אעיר בהקשר זה כי על סכום העירבון להלום את ההליך לכתחילה - בהתחשב בקשת השיקולים הרלבנטיים, ובהם השיקולים עליהם עמדתי לעיל - והטענה כי יש להגדילו בדיעבד בשל אופן עריכתם של כתבי טענות מאוחרים מעוררת לטעמי קושי (גם משיקולי מדיניות, שכן על פי גישה זו בכל הליך יהיה צורך לבדוק את סכום העירבון פעמיים - פעם אחת על יסוד הנתונים האובייקטיביים של ההליך, ופעם שניה לאחר הגשת הסיכומים). מכל מקום, לאחר שעיינתי בסיכומים ובתיק המוצגים לא מצאתי כי במקרה דנן קיימת הצדקה להגדיל את סכום העירבון מטעם זה.

3.ואולם, ובנותני דעתי לשיקולים הרלבנטיים בקביעת סכום העירבון, סבורני כי אכן היה מקום לכתחילה לקבוע עירבון בשיעור גבוה יותר מזה שנקבע, ועל כן יש להורות על הגדלתו.

בעניין זה נתתי משקל לשיקולים הבאים: בפסק הדין עליו נסב הערעור נדחתה תביעה בסך של כארבעה וחצי מיליון דולר ארה"ב, כלומר - שווי נשוא הערעור גבוה. כמו כן, מדובר בהליך שהיקפו נרחב, כפי שנלמד בין היתר מאורכו של פסק הדין (המחזיק 71 עמודים) ומאורכה של הודעת הערעור (המחזיקה 30 עמודים). כן יש ליתן משקל לסכום ההוצאות בו חויבו המערערות בבית המשפט המחוזי - 100,000 ש"ח (ובסיפה לפסק הדין אף צוין כי סכום זה נקבע על הצד הנמוך ותוך קיזוז הוצאות ההגנה בתביעה שכנגד; ועוד יצוין כי לטובת הצדדים השלישיים נפסקו בפסק הדין הוצאות בסך של למעלה ממיליון ש"ח). נתון זה מהווה שיקול בקביעת גובה העירבון, העומד לצד יתר השיקולים הרלבנטיים, וזאת הגם שיש צדק בטענת המערערות לפיה קיים שוני מהותי, מבחינת גובה ההוצאות הצפוי, בין הערכאה הדיונית לבין ערכאת הערעור. לבסוף אציין כי טענת המערערות לפיה בהגדלת העירבון יהיה כדי לפגוע בזכות הגישה שלהן לערכאות נטענה בסתמיות, ומבלי שהועלתה טענה בדבר חוסר יכולת להפקיד סכום כספי נוסף.

בנותני דעתי לכל אלו, ותוך מתן משקל מסוים גם לעיתוי הגשת הבקשה, החלטתי להורות על הגדלת סכום העירבון לסך של 60,000 ש"ח. המערערות תפקדנה את יתרת סכום העירבון (סך של 20,000 ש"ח) בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

אין צו להוצאות בבקשה זו.